לאחרונה פגשתי מישהי שלמדה איתי פעם באוניברסיטה.
אחרי חיבוקים ונישוקים היא סיפרה שהחיים שלה "פרווה", שהיא קוראת את החומרים שלי אבל לא מעיזה לעשות מעבר לזה.
היא סיפרה שחייה נעים בין עבודה וילדים וזהו. ש"היא לא כזו" שתעשה מעבר לזה ו"ככה זה.." . האמת שעלה לי פלאש של עצמי מפעם..
עניתי לה שזה עניין של אחריות ובשלות ושהיא כבר תדע מתי נכון לה.
"מה הקשר אחריות?".. הסברתי לה שזה הכל! לקחת את ההגה בידיים שלה ולהחליט להיות אחראית על חייה כדי לקבל יותר מהחיים.
לא לחכות לתקופות משבר או קושי, אלא באופן תמידי לשאול את עצמה איפה האחריות שלי להשיג יותר מחיי?
זה לא אומר ש"את אשמה", זה לא אומר ש"את לא בסדר" זה אומר שאת רוצה יותר מהחיים ואת יקירה, האחראית היחידה להנאה הזו.
אני לא יודעת לאן השיחה הזו לקחה אותה אבל אני החלטתי לעשות מזה וידאו כהרגלי..
אנחנו נוטות לא לעשות את זה כי מוח שמאל שלנו לא אוהב שינויים או חוסר יציבות, כי מודעות עלולה לשנות תפיסות או הרגלים
אז אנחנו יודעות מה לא עובד.. אבל מה בנתיים? מה כן יעזור ?
יש כמה דברים שחוזרים על עצמם במחקרים של פסיכולוגיה חיובית ובמחקרי המוח-
– תשומת לב לעצמי במהלך היום ושיפור תמידי במקום ביקורת.
– כתיבת יומן או מחשבות והכרה ברגשות שלי ומה שעובר עלי (לא, את לא יודעת הכל..!!)
– הודיה על מה שיש (ויש המון!)
– מתן משמעות לדברים ונקודת מבט מניעה – מה כן יעזור לי?
אשמח לקרוא מכן עוד..
אגב, בקרוב אצא עם סדרת סרטונים חדשה בה אספר לכן על מקרים של מתאמנות ופתרונות שונים שעזרו להן ותוכלו להנות מהם.
היי,
אני חושבת ששם המשחק הוא מסירות ומחויבות לחיים בעלי משמעות עבור עצמנו. לדעת לעצור ולומר בקול רם וברור: "עכשיו תורי, עכשיו מגיע לי" ולתכנן, כמו הסרטון, צעד קטן לשיפור המצב. אמר פעם איש חכם: "בצעד קטן גם נמלה תגיע לראש ההר", וזה מאוד נכון ומעט מפיג את הפחדים, החששות והשדונים שצצים כשאנחנו רוצות לבצע שינוי בחיינו.
מניסיון, כשאנחנו נותנות מקום לעצמנו, יש מוטיבציה ואנרגיה לעשייה, מצב הרוח משתפר והמעגל הזה כמובן מגיע לסביבתנו. אצלי ההבנה הזו הגיעה ברגע אחד שאזכור אותו כל חיי.
באופן פרדוקסלי, אנחנו פעמים רבות מוותרות על עצמנו ורצונותינו על מנת לתת לילדינו ולסביבתנו, אך הסביבה קולטת את האנרגיה, את מה שמסתתר ברמת התחושות, ונפגעת.
לפיכך, לקיחת האחריות על חיים מלאי הגשמה וסיפוק לעצמנו טומנת בחובה לקיחת אחריות גם על סביבתנו, באמצעות modeling שאנחנו עושות כשאנחנו דואגות לעצמנו.
בהזדמנות זו, אני מאחלת לנו שנה טובה של עשייה, איזון טוב בין נתינה לקבלה ו…רק טוב.
חני
חני מסכימה איתך בעיקר לגבי הדוגמא האישית שאנחנו נותנות בסביבתנו! זה עובר לכל כיוון ומייצר גלים של עוד שינויים מבורכים.
היי, מעניין מאוד לראות את הדרך שכל אחת שרוצה / עושה כדי להתפתח, זה נכון שכולנו יכולות אבל זה מאוד נכון שכל דבר מגיע בזמן שלא ואסור לנו לכעוס על עצמנו כי אנחנו "לא עושות", הכל עיניין של תיימינג נכון עבורנו.
אבל לא לתת לעצמנו יותר מידי זמן לחכות, פשוט להציב את המטרה / חזון וללכת לקראתה, להתחיל בקטן כמו ספר על מודעות / התפתחות, קורס המתאים לשלב ההתפתחות / סדנת מודעות, כתיבת יומן, זמן לעצמך במהלך היום (אפשר תמיד לקום שעה לפני כולם בבוקר) והכי חשוב לא לוותר לעצמנו יותר מידי (מידי פעם זה בסדר), לנסות כל דבר גם אם פוחדים זה בסדר וזה טבעי, לתת לפחד את המקום שלו ומשם לצמוח והכי חשוב להנות מהדרך, לאהוב את עצמך, לשנות הרגלים וחשיבה, לדעת שבעולם שלנו יש הכל, הכל זמין רק צריך רק להושיט יד ולהאמין, הכל תלוי בחשיבה שלנו באמירות שלנו! הכל נכתב מניסיון חיים אישי והתפתחותי שלי ואני עדיין ממשיכה בזה, לומדת כעת NLP (כל הזמן בהתפתחות והעצמה אישית מהמון קורסים, מאוד ממליצה), תמיד עם הפנים קדימה! באהבה רבה, גמר חתימה טובה שנה מדהימה דלתות פתוחות לכולנו…. זהבה אור
זהבה יקרה,
מסכימה איתך שכל מחשבה או רגש שאינו מקדם אותנו הוא לא טוב עבורנו ויוצר אנרגיה תוקעת וכך גם לגבי הכעס על עצמנו כי לא עשינו.
זה יכול לבוא ממקום נעים, חם וטוב. דרך הכרות שלנו את עצמנו באמת, דרך הנאה מהדרך ואז העשייה באה עם משמעות ולא רק כי "התחייבנו" לכן גם הצעתי צעד קטנטן..
חשוב גם לחשוב על ה"מחיר" אם לא נעשה.. לפעמים עדיף לעשות כדי לא לשלם אותו..
איזו תותחית!!!
איפה טיילת שם? נוף מטריף ואת יפהפיה.
תענוג של וידאו ותענוג של מסר!
שנה טובה יקרה
ליאורה אהובה זה בדרכי ליערות הכרמל לחופשה זוגית.. בער בי לדבר על אחריות דווקא מהמקום של החופש אפילו שלא הזכרתי את זה שם..
תודה על המחמאות אני מסמיקה פה.. 🙂