"עכשיו טוב לי סופסוף עם המשפחה, הילדים, הבישולים, היחד שלנו, אין עבודה ואין דרישות ודווקא עכשיו אני חוששת מהחזרה לשגרה"
אני בדיוק חוזרת משחיית הבוקר שלי. שמש נעימה מלטפת לי את הגוף, מגע המים מלטף גם הוא תנועות הגוף כאילו
לאחרונה פגשתי מישהי שלמדה איתי פעם באוניברסיטה. אחרי חיבוקים ונישוקים היא סיפרה שהחיים שלה "פרווה", שהיא קוראת את החומרים שלי
פוסט ישן ש"שכב" אצלי במחשב ומעלה מחדש כאן.. מה את לומדת מילדיך? אנחנו מוטרדות, חושבות, מרגישות, מנתחות, מפרשות ומתנהגות..אבל..בהסתכלות על
כבר כמה חודשים שאני יושבת וחושבת שאני חייבת לכתוב לי מעין סיכום של כל התובנות שיש לי.. לא שהמצאתי את
כלי נגישות