אני לא יכולה..! גם את?

אתמול קמתי עם חוסר אנרגיה!
אני שמלמדת ניהול אנרגיה אישית, לא נותנת דוגמא! ממש בושה 🙂

היה לי עומס מטורף של עבודה ותכנונים וקול קטן בראש שמזכיר לי שבשבוע הבא יש עוד חופש לילדים
ואין לי כוח. מקבלת הדהוד חזק בגוף לנוח.

לא הייתי חולה. לא הרגשתי רע. פשוט הרגשתי שלא נכון לי להתחיל לעשות את כל התכנונים.
אפילו שפיניתי לי את הימים האלה ממתאמנות וזה הזמן שתכננתי והרבה "צריך".. אני לא זזה.

בבוקר תכנתי ללכת לשחות. זה הרגל חדש כל שני וחמישי (הנה כתבתי את זה! עכשיו חייבת…)
לא עשיתי את זה. איזו אכזבה. אני לא יכולה! מרגישה שלא נכון לי.

אחרי שכתבתי קצת החלטתי שככה זה נועד להיות והיום אני נחה! נחה בלי להיות חולה!! וואו.
נכנסתי למיטה, עם ספר טוב. קראתי קצת, צחקתי התמוגגתי. צפיתי בסדרה אהובה בטלויזיה, הלכתי לישון
סתם ככה בשעה 10:30 בבוקר! איזה כיף!
סביב 12:00 התעוררתי עם כוח גדול, בישלתי ואפילו הספקתי לעבוד על חלק מהתכנונים שלי!

כמה כיף להקשיב לעצמי, לגוף שלי, לאפשר לעצמי לנוח, להיות כנה, להיות אמיתית. אותנטית.

זה הביא אותי לחשוב על משפט שאני שומעת המון! בעיקר לאחרונה:

אני לא יכולה!!! 

בשבוע שעבר הנחיתי סדנא מעלפת של יומיים על ניהול אנרגיה לאימהות. 

הרבה מהתורה של ניהול אנרגיה הוא הרגלים חדשים, גם לדברים יומיומיים שאנחנו עושות גם ככה.
למשל לתת משמעות לדברים היומיומיים בדרך אחרת, שמחוברת אלינו פנימה.

אחד הדברים שעלו שם כל הזמן (ומאז אני שומעת את זה הרבה… המיקוד שלי..) הוא "אבל אני לא יכולה"
"אני לא יכולה ללכת לישון מוקדם",
"אני לא יכולה להשאיר כלים בכיור",
"אני לא יכולה לעשות ספורט על הבוקר…"

האמנם??

אנחנו נוטות לחשוב בחשיבה של "הכל או כלום" .
אם אני עם הילדים, אני חייבת להיות רק איתם. בערב אני מתקתקת את הבית ועושה אוכל, כביסות, כלים…
אם אני עם סידורי הבית אני לא יכולה להיות עם הילדים ועולים רגשי אשמה.
אני חייבת להתוודות. שריר רגשי האשמה שלי מנוון. וטוב שכך! למה? כי זה לא הכל או כלום!
אני לא בעד להיות מולטי טסקינג במה שאת עושה אבל
כמה זמן לוקח לך לתלות כביסה? וכמה כלים?
אחה"צ בו את מקפלת כביסה ושוטפת כלים לוקח לך בערך שעה פלוס מינוס. נשאר עוד זמן לילדים לא?
ואז גם ערב פנוי ואפשרות ללכת לישון מוקדם.
ומה יקרה אם הכלים ישארו למחר ותעשי את זה בבוקר לפני העבודה?
ומה יקרה אם תוך כדי שטיפת כלים תתמקדי במים הנעימים ותהני??

התרגלנו לתבנית בה רק מה שאנחנו רגילות הוא אפשרי.
כשיש חיבור פנימי עמוק והבנה, משמעות לדברים אפשר לעשות הכל. וגם להנות מזה!

אז מה אני אומרת כאן?

• את יודעת הכי נכון מה טוב לך ותקשיבי לעצמך- תנוחי! תאפשרי את זה לעצמך.
  (גם אם זה אחה"צ, אפשר תמיד להשיג עזרה לילדים וללכת לנוח לעצמך!)
• תפסיקי לחשוב ב"הכל או כלום" כי רוב הדברים נראים ככה אבל הם לא כאלה באמת.
  רק בדרך הזו תוכלי להכניס עוד פניות וזמן לחיים שלך, להיות שלמה עם הדרך שלך, להנות מהרגע…
  (כשזה מחובר לרצונות שלך ואת יודעת מה נכון לך זה בכלל חוויה).

בואי לספר לנו מתי הקשבת לעצמך בפעם האחרונה?
מוזמנת כאן למטה..