זה אחד הפוסטים החושפניים ביותר שאני כותבת. משהו בי בוער כבר לכתוב את כל מה שיש לי להגיד. רק לפני
הפעם שיתוף אישי, תובנה גדולה ותרגיל ששמור בד"כ למתאמנות בלבד 🙂 אחד הדברים שאנחנו צריכים בחיים כדי להפוך אותם למשמעותיים,
נכון, את לא ממש מצליחה לקרוא ספר. אני יודעת. את קוראת חמש שורות ולא זוכרת מה קראת ובמקרה או שהתחלת
כמה פעמים קורה לנו שאנחנו יודעות מה "צריך" לעשות וזה לא עובד!! כמה פעמים כבר שמענו שמחשבות בוראות מציאות, שצריך
ממש לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב את הפוסט הזה. ממש לא יודעת איך להבהיר את הנקודה הזו שיש לי בראש
תארי לעצמך שקיבלת מתנה. איך היא נראית? איזו עטיפה יש לה? יש לה סרט? באיזה צבע? איך זה מרגיש לקבל
כנראה ברוח החופש הגדול יש משהו שהוא במיקוד שלי כבר תקופה. אנחנו יכולות להיות נשות עקרונות. אנחנו צודקות, זה חשוב,
אתמול קמתי עם חוסר אנרגיה! אני שמלמדת ניהול אנרגיה אישית, לא נותנת דוגמא! ממש בושה 🙂 היה לי עומס מטורף
כתבה בה רואיינתי בגליון "לאישה" פסח 2012 על הנושא של "לא נעים לי". שתי מתאמנות אמיצות שלי פותחות את ליבן
בשבוע שעבר היינו באזכרה של סבא שלי במלאת שנה לפטירתו בגיל 94! קיבלנו שם ספר שדודה שלי איגדה ובו סבתא
השעה היתה מוקדמת מאוד. 5:30 ליתר דיוק. הקטנצ'יק התעורר. שעון חורף. בד"כ זה הזמן שלי לעצמי. כן, אני כבר ערה
כלי נגישות