ישבנו בתרגול מדיטציה.
המנחה ביקש שנשים לב למחשבות ואז נחזור לכאן ועכשיו.
שמתי לב שלא רציתי לחזור. היה לי נעים להיות שם במחשבות ותחושות נעימות.
שמתי לב שגירד לי נורא ליד האף.
עצרתי לבחור אם לגרד או להמשיך להיות עוד קצת בהרגשה הלא נעימה…
וככה נולד לו תרגיל חדש שעוזר לי מאוד ביומיום.
לשים לב, לעצור, לבחור.
אנחנו נוטים להיאחז בטוב, לנסות לשחזר שוב את ההרגשה שהיה לנו טוב בה
ואם משהו משתבש מכל הטוב הזה אנחנו מתבאסות קשות. הרי האושר מבוסס על הטוב לא??
ומצד שני רוצים לברוח מהתחושה השלילית או זאת שפשוט לא מוכרת לנו.
בשני המקרים אנחנו לא נוכחים ברגע הזה ולא באמת בוחרים
בחירה הופכת את המצב ליצירה שלנו. מחזירה אלינו כוח ותורמת לתחושה טובה.
אם רק נשים לב ואז נעצור את הסיפור הגדול שהראש שלנו יוצר, נוכל לבחור מה אנחנו רוצים לעשות.
כששמתי לב שמגרד לי יכולתי להתחיל סיפור בראש של "אני לא רגועה" "למה אני לא ממוקדת עכשיו??"
"אולי יש לי מחלה.."? וכו' וכו' אבל יכולתי גם לפרק את זה… שמתי לב, עוצרת, בוחרת..
יכולה לבחור להיות עוד קצת עם ה"לא נעים" ולראות מה יקרה (נחשו.. הגירוד עבר!)
ויכולה לבחור לגרד – אז מה??
אגב, לא סתם בחרתי בצבעי רמזור.
שימו לב
עצרו רגע את ההילוך והתגובה
בחרו
היום חג!
יש מצד אחד תחושת אביביות, התחדשות, ניקיון ושמחה
ומצד שני שומעת גם עצב, פילוג משפחתי והעצמת אובדנים.
קוראת לכן להיות ברגע הזה ופשוט לשים לב למה שעולה.
לעצור את הסיפורים, הצדק, המחשבות, הפרשנויות
ולבחור מה עושה לכן נעים בגוף ובלב.
הבחירה מזרימה לנו אנרגיה חדשה שממנה עולה גם נתינה, גם חשק ליצור וגם חופש…
אבל תשומת הלב והעצירה הן שמאפשרות לבחור ולגלות עולמות חדשים,
להתרחב, לצמוח.
אשמח לקרוא כאן בתגובות למטה למה שמתן לב ומה בחרתן?
כשתשתפו – תשימו לב לאנרגיה שמשתחררת בגוף ולשמחה שבלב.
חג שמייח!
יעל יקרה,
בתקופה האחרונה בחיי אני מבחינה עד כמה לא פשוט לי להיות נוכחת ברגע הזה, כמה אני מודאגת מהעתיד ומנסה לתכנן אותו ואם הדברים אינם קורים כפי שתכננתי אני די בלחץ. כמו כן, אני משווה את מה שקורה כעת למה שקרה אתמול/שלשום וכו', כך שאני גם די בעבר.
לכן, תודה על התרגיל היישומי להגברת הנוכחות בחיי!!
פתאום נזכרתי בכך, שבסדנא שעברתי איתך בנושא ניהול אנרגיה לאמהות (הייתי היחידה בכיתה שעדיין לא היתה אם ואף לא בכיוון), נתת לנו תרגיל שחושף את הקוים המנחים בחיינו, ונוכחות היתה הקו שלי, וואו, רק בעודי כותבת לך זאת, נזכרתי בכך!
איני יודעת אם את זוכרת אותי (שמי מרב כהן), בינתיים נולד לי בן והיום הוא בן שבעה וחצי חודשים…
אז שוב תודה!
מרב
מרב יקרה בטח שזוכרת אותך! מזל טוב!! תתרגלי קצת ותראי שאת חוזרת להיות נוכחת ! חג שמח