היום קמתי בבוקר עם תחושת הודיה גדולה.
כן, דווקא בימים כאלה אני מוצאת שאנחנו עוברים את זה לא סתם!
אנחנו לומדים פרופורציות לעומת השגרה היומיומית,
אנחנו לומדות כמה אנחנו אוהבות את בני הזוג שנמצאים אי שם,
אנחנו לומדות כמה נחת יש באחדות המשפחתית
וכמה מרגש העם שלנו והנתינה שלו.
נכון, אפשר להתסכל גם על דברים אחרים כמו
פחד, לחץ, מה הילדים שלנו לומדים והרבה שנאה שמתפשטת
אבל זו כבר בחירה.
ובעיני הבחירה הזו היא קריטית כי אנחנו גם מייצרות מציאות
ואם נדאג – נביא עוד דאגה…
לכן אני ממשיכה לבחור בשמחה.
ולכן בא לי להודות:
תודה על העם שלי שאני גאה בו.
תודה על רגש שפורץ ממני – כאב וגם שמחה שמחבר אותי אליי
תודה על החיילים שלנו, דרך ארץ עם אהבת ישראל ומלאי טוב
תודה על המוח הישראלי ועל כיפת ברזל
תודה על השלווה שלי לנוכח האזעקות
ועל כך שהעברתי זאת גם לילדים
תודה שאנחנו גרים במקום יחסית יותר בטוח
תודה על כך שהכל זמני וגם זה ייגמר
תודה שיש לי עבודה בה אני יכולה לעזור לאחרות במיוחד ברגעים כאלה
תודה על רגעים קטנים של מנגו טעים, אפצ'י משחרר ובכי
תודה על כך שמשפחתי בריאה ושלמה
תודה שאני יודעת לסמוך על הייקום ומבינה שגם הדחיסות הזו תעבור לטובתנו.
מוזמנות להצטרף לשכפל ולהתבטא
ותראו מה זה ייעשה לכן גם!