פנו אליי בהרבה שאלות – מה עושים עכשיו?
איך נרגעים? איך מרגיעים את הילדים? איך מתמודדים עם הפחד?
יש כמה דברים שעוזרים לי במצבים כאלה:
1. להתמקד ברגע הזה בלבד.
כל שאר הדברים הם מחשבות על העתיד, פחדים, מה יקרה אם…
זה הכל פיקציה שהרי זה לא באמת קורה נכון?
מה שעוזר לי להתמקד ברגע הזה הוא התכנסות פנימה ומיקוד בנשימה!
וכל פעם שבורחת לי המחשבה, אני שמה לב לזה, עוצרת ובוחרת לחזור ולהתמקד בנשימה.
אני יכולה לשים לב לגוף שלי ואם הוא מכווץ – לשחרר, לשים לב לרגשות שעולים בי ופשוט לקבל אותם
(הרי זה טבעי לפחד וטבעי להיות לחוצות..)
את התרגילים האלה אני מלמדת את הילדים שלי.
2. חשוב שנבין שאנחנו יוצרים כאן מציאות ולכן
כל הצפייה בחדשות וההתעניינות המיותרת איפה נפל וכו'
מכניסה אותנו לעוד חרדה ומתח ואז אנחנו ממגנטים עוד מאותו דבר.
המציאות שלנו, גם הלאומית, נוצרת דרך המחשבות והפוקוס שלנו –
אם כולנו נתמקד בטוב, באהבה וברצונות שלנו – נביא את זה קודם כל לעצמנו ואז הלאה!
כשקורה לנו דבר כזה שמנוגד לרצונות שלנו, זה רק מחדד לנו מה אנחנו באמת רוצים..
ולכן זה קורה!
פתאום אנחנו שמות לב ומוקירות יותר את הבית, את הילדים, את ה"יחד",
פתאום סידרנו את הממ"ד והתקרבנו זוגית… (הרבה בייביבום יש במלחמות..)
יש הרבה אפקט חיובי למצב ואנחנו יכולות לשים את הפוקוס שם.
בינתיים קוראת לכן להקיף את עצמכן באנשים חיוביים,
במנטרות שיעשו לכן טוב, בהגדרת הרצונות שלכן, במיקוד ברגע הזה בלבד –
כי כרגע, רק ברגע זה – הכל בסדר!
(כל מה שאנחנו חושבות שלא בסדר הן רק מחשבות על העתיד והוא עוד לא הגיע..)
שיעבור עלינו יום רגוע ושקט
ובואו נזמן מה אנחנו כן רוצות שיהיה!