הי יקירות, במסגרת סדרת הסרטונים החדשה שלי אליכן אני רוצה להעלות נושא שהוא אחד ה"בוערים" שאני מקבלת עליו שאלות ומגיעות בעקבותיו
לאחרונה פגשתי מישהי שלמדה איתי פעם באוניברסיטה. אחרי חיבוקים ונישוקים היא סיפרה שהחיים שלה "פרווה", שהיא קוראת את החומרים שלי
פוסט ישן ש"שכב" אצלי במחשב ומעלה מחדש כאן.. מה את לומדת מילדיך? אנחנו מוטרדות, חושבות, מרגישות, מנתחות, מפרשות ומתנהגות..אבל..בהסתכלות על
כבר כמה חודשים שאני יושבת וחושבת שאני חייבת לכתוב לי מעין סיכום של כל התובנות שיש לי.. לא שהמצאתי את
מכירה את זה שאת פשוט לא יודעת להחליט? מתמודדת עם קושי ומתקשה לעשות סדר במחשבות? בגדול מדובר פשוט בבלגן בראש.
שנה הלכה שנה באה .. האם גם השנה תתהלכי על "אוטומט" ממטלה למטלה? את גם מרגישה שהחיים סוחפים אותך ומכבה
כמה פעמים שמעתי אימהות אומרות אני אדאג להגשמה שלי כשהילדים ייגדלו. כמה פעמים שמעתי אימהות אומרות "צריך לבחור" אי אפשר
כבר חודשיים אני עובדת במרץ על סדנא חדשה. החזון- לראות קבוצה של כ- 30 נשים מועצמות יחד, מגלות את עצמן,
זה לא שלא הכרתי אותה קודם אבל היא עשתה לי משהו שמעולם לא הכרתי. היא הבהירה לי מה זה ש"אסימון
כשהגעתי ליעל הייתי מאוד מוטרדת, עבדתי במקום ובעבודה שלא נהניתי מהם, לא הייתה לי מטרה בחיים והתרגלתי כבר לשגרה המשעממת
[rnf4ydDB7Tw]
המירוץ של החיים, העומס, הרצון להספיק, הרצון להיות טובה, לספק את הציפיות שלי, של הסביבה, חוסר הזמן, פעילות מהנה שהופכת
כלי נגישות