קסם וחוסן.
שתי מילים שהן בעיני החיים. שמגלמות בתוכן את הפן הארצי שלנו בתוך חוקיות ייקומית.
אני אוהבת להסתכל על החיים מנקודת המבט הארצית ולראות את הרוח ואז להחליף ולראות הכל מלמעלה ולחזור אליי אחרת.
מאז שאני זוכרת את עצמי עניין אותי למה באנו לכאן. איך כל זה עובד. מה קורה אחרי שמתים. מי זה אלוהים.
אני זוכרת את עצמי מכריזה שאם אני לא נהנית אני הולכת. בעבודה, בהורות (משחקת עם הילדים רק במה שאני אוהבת) ובכל דבר בעצם.
עם הזמן הבנתי שזו תשוקת החיים שלי כאן. עצם החקירה וההבנה מה קורה פה.
לא סתם חוויתי בשנת 2008 מוות קליני שפתח לי צוהר עם המילים של אימי ז״ל שאמרה לי תחזרי ואל תשכחי שבאנו ליהנות.
אז, הייתי עוד מאוד רציונלית וארצית והחיים נראו לי תקופה קשה ולא הבנתי איפה פה ההנאה. הרגשתי שאני צריכה להאבק על האושר שלי ולהנדס את הסביבה שלי כדי שאוכל להנות או בואו, סתם לחיות סביר.
אבל המילים האלה הדהדו. אני אגב לא ידעתי שעברתי מוות קליני אלא סתם חשבתי שזה חומרי הרדמה ועם ההתפתחות שלי הבנתי את גודל המסר והגעתי לחקור גם את החוקיות הייקומית ולהנות על אצת מבפנים.
ואז הבנתי כמה ההנאה היא המקור שלנו להכל ובעיקר להבנה שלנו את עצמנו.
כשאני נהנית הכל מגיע אליי אבל אני לא נהנית לשם התוצאה אלא כי בא לי ליהנות.
את התובנות האלה אני מלמדת ב״עכשיו גם אני״ ובקורס ההמשך ״פורצות מחסומים״ מתוך התשוקה לשתף את מה שגיליתי אבל לא רק ללמד אלא להעביר תהליך של קסם וחוסן. של הקשבה פנימה למקור שלנו והיזכרות במי שאנחנו באמת תוך חיבור לחוקיות הייקומית ולרגשות שמניעים אותנו.
אצל הרבה מתאמנות הטיול הזה עובר דרך חמלה וקבלה, חלקן מגיעות פשוט מסוקרנות מהחוקיות ולומדות להקל על החיים. אצל הרוב יש משא כבד שמונח מאחור. משא של פרפקציוניזם ושליטה, משא של צדק, משא של אכזבות ועלבונות מאחרים , משא של שאלות שלא מקבלות מענה עם אופ הכל מתבהר.
התהליך הזה קסום כל פעם מחדש והוא לגמרי אנרגטי עוד לפני שהבנתי שהוא כזה.
אנחנו עוברות צעד צעד לחיבור הנשמתי שלנו לעצמנו, להבנה שאנחנו יכולות להתמודד עם הכל, לתשובות שמגיעות , להקשבה לחשקים ול״בא לי״ ומשהו שם נפתח ומרגש אותי כל פעם מחדש.