זו תקופה שדורשת מאיתנו התעלות והגעה לתדרים גבוהים ומעודנים יותר.
בין אם זו הקורונה או החופש הגדול השונה שאנחנו חוות, פן כלכלי שנכנס וזוגיות שמעלה ווליום,
יש פה קריאה ובחירה שלנו איך להתנהל בתוך זה ממקום מחובר, מתפתח.
אני בחרתי להתבונן ולהתפתח דרך ה"עדשה" של החיבור שלנו לאני הנשמתית שלנו בתקופה הזו.
החיבור הזה הוא אנרגטי, החיבור הזה הוא רוחני, החיבור הזה הוא חיבור לעצמנו באמת.
כבר חודש שכל בוקר בהשראת אברהם היקס, אני מתרגלת חיבור לאני הנשמתית שלי.
זו שרואה אותי ממקום גבוה.
זו שתמיד באה בחמלה קבלה ואהבה כלפיי, זו שרואה דברים מלמעלה באופן ייקומי.
איך? זו לא מדיטציה מובנית עם שמע שאני יכולה להעביר לכן.
אני פשוט שמה טיימר בנייד ל -15 דק׳ ויושבת בעיניים עצומות להדהד בשקט
ולהרגיש אנרגטית איך זה מרגיש כשהיא לידי ואיתי ואיך זה מרגיש לראות הכל מגבוה.
זה תרגול שאני עושה כבר שנים בתכלס אבל עכשיו משקיעה זמן ואנרגיה להיות שם איתה.
כהרגלי אני אוהבת לתרגם את האנרגיה הזו לארצי. ליומיומי.
איזה כיף זה להחליף דאגה לילדים באהבה ולראות את הנתיב שלהם מלמעלה.
איזה כיף להיות האור שהוא אני והכל מתמגנט לשם. אישית ועיסקית.
איזה כיף לראות בכל דבר את הפוטנציאל ולא רק מה שקיים כרגע.
ועם האנרגיה הזו אני הולכת להמשך היום שלי.
לפעמים אני פוקחת עיניים לפני תום 15 דק׳
לפעמים הצלצול מפתיע אותי.
בקרוב אעלה ל -20 דק׳.