כשאת מרגישה לבד והאגו
״לפעמים אני מעריכה את עצמי יותר ממה שאני מקבלת מבחוץ.
בן הזוג לא רואה, לא עוזר או מחמיא ואפילו מבקר,
קורס שאני משתתפת בו גורם לי להרגיש שקופה,
תוצאות בעסק שלי לא זזות כמו שרציתי. לא רואים אותי.. ״
מחשבה מתסכלת. את רוצה ואפילו מאמינה בעצמך
אבל היי מרגיש שאת לבד.
אני יודעת, הייתי שם בחלק מהדברים, זה מוליד גם רצון להסתתר ולהיעלב,
השוואות לאחרות ומחשבות של מה עלייך לעשות
ואיך בדיוק וגם מאמץ שבסופו את מרגישה שאת שוב באותו מקום.
זה מעלה לי מחשבות על אגו.
עניתי לה.
אגו שולח אותנו להתבונן ב"אני" ו"מה אני מקבלת מזה".
הוא מראה לנו פערים ו"מחמם" אותנו הוא אומר לך שלא ככה רצית
וקורא לך להיות בשליטה ארצית על המצב.
הוא מייצר לנו לפעמים התנהגות של מאמץ,
של ניסיון לשכנע אחרים, של התגוננות ושימוש בהרבה מילים.
ואז אנחנו פונים לבאסה.
אגו מודד אותנו אבל הוא לא "רע".
הוא רק יציאה מפוקוס כדי לחבר אותנו חזרה.
הוא פוקוס של מי אני במקום פוקוס של מה אני ובכך הוא מחבר אותנו לעצמנו במלואנו,
לחלק האנרגטי שבנו שלא איכפת לו מהישגים, יעדים, תוצאות או הכרה
אלא קורא לנו להתמלא בעצמנו.
אנחנו זקוקות לאגו כדי לדעת להתרחק ממדידה ובדיקות,
כדי להנות מהדרך ולא רק מתוצאות.
כדי לצאת מהאני הארצי הפיזי שלנו ולהתחבר לאנרגטי יותר.
כדי להנות מכאן ועכשיו ללא קשר ל"אני" ו"מה אני מקבלת מזה".
אם משהו שאת רוצה לא מגיע,
זה לא אומר שאת לא בסדר בתדר שלך או שלא הבנת את כל החוקיות הייקומית הזו.
זה לא אומר שטעית.
זה לא חייב להוביל לבושה או אשמה.
זה רק אומר שכדאי להוריד את האגו מ״אני״ ו״מה אני מקבלת״.
שכדאי להפסיק לבחון תוצאות ופשוט להנות ממך.
מהיותך נהדרת כפי שאת רואה אותך.
איך זה נראה בפועל תכלס?
לתת קודם כל לעצמך ולהשקיע באנרגיות שלך (היית חושבת שאת אגואיסטית אה?!)
לאפשר לעצמך להנות ממה שיש בלי לנסות להגיע לעוד מקומות.
לשמוח שכן עולים חשקים של רצונות ואגו כי זה מפתח אותך.
להתמקד במה שאת רוצה ולא באיך זה יגיע והאם כבר הגיע?
לשאול את עצמך מה בא לי, שאת קשובה לחשקים שעולים
(גם אם את לא יכולה לממש אותם כי העיקר זו האנרגיה וההרגשה ולא מה שאת עושה)
להשקיע בחיבור לרגע זה בלבד.
אפשר להתחיל מנוכחות של דקה בלבד.
לשחק עם ההרגשה של חיבור לאנרגיה ומשהו גדול ממך
(איך זה מרגיש כשיש חלק בתוכך שהוא רך ואוהב תמידית, שרואה את כל התמונה שאת לא תמיד רואה)
לשחק עם המחשבה שאת מאמינה בקסמים, ניסים ומחכה בהתרגשות לראות מה יגיע.
לאפשר לעצמך להרגיש, לטעות ולהיות, להתמסר וליפול,
לקום ולהתחבר.
והנה היא נושמת. גם אני. כולנו מחוברות.
זה נוגע גם בי.
בזכות האגו הבנו שפנינו ב"אין כניסה"
ואפשר לחזור לנתיב הנעים. איפה זה פוגש אותך?
