חוסר השלווה שלנו מורכב מ –
חוסר קבלה של המציאות כפי שהיא
מחשבות על איך אנחנו היינו רוצות שיהיה
והבלבול בין שניהם 🙂
לפעמים אנחנו מחליטות ש -"ככה אני רוצה!!"
אני רוצה שבן הזוג יגיע הביתה ב – 18:30!
אני רוצה להספיק את כל מה שתכננתי להיום ויהי מה!!
אני רוצה בית מסודר ונקי לפני השינה!
אני רוצה לדעת מה הייעוד שלי! עכשיו! אתמול!!!
מה המחיר שאנחנו משלמות על הרצונות האלה שלא תמיד מתממשים??
מה המחיר על הויכוח הזה עם המציאות?
הזוגיות שלנו בקרשים? אנחנו גומרות את היום סחוטות? מאוכזבות מעצמנו? חסרות סבלנות?
המציאות לא תמיד מסתדרת עם הרצונות האלה.
לא סתם אומרים – למציאות חוקים משלה..
היא מראה לנו למה עלינו להסתגל ומשם לבחור. משם להתגמש. שם להנות 🙂
ויותר מזה – זה מצוין לרצות! זה מצוין לא לקבל את הדברים כמו שהם ולוותר
אבל השאלה באיזה תדר עושים את זה…
האם אני רוצה ויודעת שעצם הרצון יספיק לי ולכן זה ייקרה!
האם אני רוצה ובינתיים שמחה על המציאות הקיימת?
לרוב לא…
ומה אם תעשי את הדברים מתוך שמחה כי בחרת לעשות אותם?
(יש הבדל גדול איך עושים עבודות בית למשל.. – את קורבן או שאת עושה כי בחרת לעשות בסופו של דבר…?)
ומה אם תאפשרי לדברים להתגמש ולהיות? (ומשם אח"כ גם תרצי דברים שאת יכולה לשלוט בהם…)
נגיד שבן הזוג שלך לא יכול להגיע מוקדם – אז תהני מהזמן עם הילדים גם אם קשה, עם עצמך! (מוסיקה מרגיעה, אור מעומם, שמחה בלב..)
אם את רוצה ש"ככה יהיה" ומפעילה מאמץ שם – את לא מאפשרת למציאות להתרחש וכך תוקעת את הזרימה הטבעית.
את משלמת על זה מחיר כבד – זוגיות לא מאפשרת, שלווה ורוגע ששכחת מזמן וגם עומס גדול על עצמך ותחושת קורבניות.
היום במהלך היום תחשבי רק על לקבל את המציאות ולהפוך אותה לשמחה ומהנה כמה שאפשר!
(אחרי שתעשי את זה תגדירי לך רצון מתוך שמחה ולא ממקום קורבני, מתלונן ומרחם…)
מוזמנות לשתף מה קיבלתן היום בדיוק כמו בהוא.
ביום שני 15/12 בשעה 21:00 תערך הדרכה חינמית – איך להיות מאושרת ללא תלות בנסיבות!
ההרשמה בלחיצה על התמונה :
אויש ,כמה שזה קשה ….
כמתווכחת ותיקה עם המציאות , יותר מדי ממה שאנחנו לא רוצות מביא ליאוש.
אני חושבת שבניגוד לתקוה הכמוסה של כולנו, תשובות ופתרונות לא תמיד מגיעים עם הזמן … וגם השלב של ההתנגדות (לא רוצה כזה!!!) הוא חשוב.מחזיר אותנו לעצמנו ומזכיר לנו שאנחנו לא במסלול שאנחנו רוצות אחרת.
החסרון בצעקה הפנימית הזו היא שהיא לא מקרבת את מה שאנחנו רוצות כי אנחנו ממוקדות באין
השאלה היא כמו תמיד-האם ועד כמה להשלים עם ה'לא רצוי" מבלי להתייאש?
אודליה הבאת כאן דיוק מקסים!!
אם נחווה הרבה זמן של "לא רוצה" זה יביא לייאוש אבל גם את זה אנחנו צריכות לעבור כי זה מזכיר לנו מה כן אנחנו רוצות.
לשאלתך – אם ניקח את הלא רצוי ונבין שזה שלב ושיש לו רווח עבורנו – זה בסדר. אם ממנו נתחיל בהרס עצמי ובלבול גדול והתוצאות בשטח ייראו לנו את המחיר הכבד- כאן כבר נדע שחצינו את הגבול.. ואם כבר התייאשנו אז בוודאי…
מה שטוב זה שתמיד אפשר לחזור למסלול של הבנה וקבלה של המציאות.. וזה מייצר שלווה גדולה.
אצלי נוצר לפעמים ייאוש ואז מיד עולה תזכורת שנגיד שככה זה הכי טוב – מה אני יכולה לעשות? ופתאום הייאוש הופך יותר נוח…
נהדרת!
הגעת לי בדיוק בזמן!
זה בדיוק מה שאני חושבת מאתמול בערב… 🙂
מקסימה את…