הצעתי למתאמנות ה- VIP שלי ליצור תרגילים ברוח מודעות
עבור מועדון המתאמנות שלי
ואחרי תקופה שהן איתי ועלה לי רעיון לשתף בזה את כל הקהילה שלי באישורן כמובן.
מגישה למנויות האתר שלי תרגילי תודעה שלהן – כל כמה ימים עוד תרגיל
במיוחד לתקופה הזו של סוף החודש החגים וההתחלות החדשות.
תהנו ונשמח לקבל את דעתכן מתחת לפוסט באתר.
התרגיל של תמר:
איפה אני מוצאת זמן לי במהלך היום-יום העמוס ילדים?
בעבר הרבה פעמים הייתי מסיימת יום עם לשון בחוץ ובהרגשה שלא היה לי רגע לעצמי וזה מאוד מאוד הפריע לי.
לאחרונה יותר ויותר, כאשר אני תופסת את עצמי מתחילה לשקוע ל"אוף" הזה של הלוואי שהיו לי 5-10 דק' של שקט עכשיו,
אני פשוט לוקחת נשימה ותוך כדי מה שאני עושה מחליטה שעכשיו הדקה–שתיים האלה הם לעצמי בלבד.
גם אם זה בבריכה עם שלושה ילדים תלויים עליי/מסביבי, גם עם זה בחדר מנסה לסדר כששניים בויכוח ושלישית מתעסקת בדברים שלא אמורה,
גם אם זה תוך כדי הכנת אוכל.
פשוט עוצרת לשניה, לוקחת נשימה ומחליטה במודע שהרגע הזה הוא שלי בלבד.
כמובן שכשיש את האפשרות להאריך את הרגע ליותר מזה – מה טוב, אבל כשאין, הרגע הקצר הזה נותן המון כוח להמשיך.
מספר דוגמאות מהימים האחרונים הצפופים שלנו –
החלטתי להוריד שערות + לחדש לק ברגליים בחדרון אחד יחד עם שלושה ילדים.
הגדולים מול הטלויזיה (משחררת בחופש הזה לגמרי) הקטנה בהסתובבויות ומדיי פעם באה לבדוק מה קורה אצלי ואני בעצמי.
מדיי פעם מגניבה מבט לראות שכולם נושמים אבל בגדול מתרכזת בי.
היום היינו בטיול, לקחתי לעצמי כמה רגעים קסומים אחרי שכולם כבר היו איתי בתוך המים ויצאו לאכול משהו (מלון שאני חתכתי וחילקתי)
ונכנסתי חזרה, צפתי על הגב, הראש במים, האוזניים במים וממש התרכזתי בשקט הרגעי הזה לנשום ולהיות איתי.
אז ככה –
במהלך היום העמוס והמלא, עצרו לרגע קטן- במקלחת/באוטו/במטבח/במשחק עם הילדים,
קחו נשימה עמוקה ונכסו לעצמכם את הרגע הזה.
כאילו תסתמו את האוזניים לרגע ותתכנסו לעצמכם.
איפה זה פוגש אתכן? מה זה אומר מבחינתכם רגע לעצמכן?
איך אתן מתרגמות את הדברים שנאמרו ליום-יום שלכן?
מוזמנות לפרגן לתמר לומר מה דעתכן על התרגיל ולשתף אותנו.
מתאים בול לימים של סוף החופש ולפני חופשת החגים 🙂