בא לי
להגשים את עצמי

אני רוצה לספר מה קרה לי בתחילת הדרך כעצמאית.

אני זוכרת שתמיד אמרתי לעצמי שאני לעולם לא אהיה עצמאית!
אני צריכה ביטחון, רוצה וודאות, רוצה לדעת בדיוק מה קורה ולא זקוקה ללחץ.

ואז זה קרה
הבנתי שעצמאות זה נכון לי ושאני אממש את דרכי הכי טוב בדרך הזו.
על אף הפחד עשיתי את הצעד המאוד לא אופייני לי ופתחתי עסק!
(אגב גם גיליתי שאני בהריון ונבהלתי לנהל את שני אלה יחד אבל משהו בי קרא לי להמשיך).

הייתי בטוחה שאיך שאני מכריזה ש"הנני כאן" כולם קופצים עליי.
אבל השקט היה מבהיל…
מחשבות התחילו לחלחל, הלחץ הכלכלי התחיל לתת אותותיו וניר שאל אותי
מתי כבר אתחיל להכניס כסף.. ועוד לא דיברנו על להרוויח…

הרבה לילות ללא שינה ועוד לידה באופק ואני מרגישה שאולי הייתי פזיזה..
שאולי כדאי לחזור להיות שכירה…??

יום אחד אני זוכרת שעלתה בי הידיעה שאני רוצה להיות לא רק מאמנת אישית
אלא מאמנת אישית לאימהות!
הבנתי שכל מה שקשור לעולם האימהות בנות זמננו מעניין אותי
ולא, לא מהמקום של הנחיית הורים אלא אמא כאדם בעל אתגרים אדירים, הכי גדולים,
שדווקא מהם היא מתפתחת. בדיוק כמוני.
איזון, הגשמה, קריירה, התפתחות עצמית.
רצתי לקרוא, לחקור, לדעת, לכתוב, להמציא תרגילים, לצלם את עצמי מאמנת (את הספה..)
והתדר שלי היה בשמיים!

אני זוכרת את השיחה שהיתה לי עם ניר על זה.
באתי בשיא ההתלהבות ובישרתי לו שמהיום אני לא סתם מאמנת אישית
אני מאמנת אישית לאימהות. סיפרתי לו שזה מדהים אותי וממלא אותי
שהרי הילדים שלנו מורים רוחניים שלנו,
שהרי האתגרים של איזון בית עבודה הם הנושאים הכי מפתחים אישית שיש,
שאימהות יכולות להוביל שינוי בעולם ושאני מרגישה שיש לי שליחות
דרך הקושי שלי כאמא והתגברות, בזכות תרגילי האימון,
להעביר את זה הלאה.

ניר ענה לי : "יופי מותק אבל מי יבוא?? אימהות עובדות!
מה, תעבדי בערב? ע"ח המשפחה והפינוקים שאת אוהבת??
בשביל מה? אלה החיים שאת רוצה?"

בום!

באותו רגע סגרתי את העסק בעיני רוחי.
אמרתי לעצמי שהוא צודק
וזה לא מה שאני רוצה וזה לא רעיון טוב.

לא ישנתי שבועיים. מתהפכת, חורקת שיניים ולסתות.
לא יודעת מה לעשות.

ואז יום אחד קמתי ואמרתי לעצמי שהתדר הגבוה שהיה שם הוא לא סתם.
(היום אני יודעת שזה היה רמז לנתיב שלי..)
ושאם עכשיו כולי מכווצת זה בטח לא נכון.
שאני מבינה שניר רוצה בטובתי אבל יש כאן משהו גדול ממני
וזה רק הראה לי שאני רוצה גבולות – לא לעבוד רק בערבים,
לזמן לעצמי עבודה גם בבוקר. להיות קשובה למה שנכון לי.

עדיין לא ידעתי איך בכלל יגיעו, עדיין לא ידעתי איך מרוויחים מזה
ואם אכן יגיעו בבוקר אבל ככה יצאתי לדרך.

עם ידיעה בבטן מה אני רוצה (ולא רק מה שיילך בשוק או יתאים לכולם)
עם מיקוד ברור וייחוד מדליק! 
(כשהתקשרו אליי מחברת אימון גדולה ואיימו עליי שכדאי שאסגור
ידעתי שעליתי כאן על משהו חשוב).

היום, כמעט 20 שנה אחרי אני יודעת בדיוק איך להתנהל עיסקית
אני יודעת שיש מנגנון שעובד ודרך קלה להתחיל בתנופה.
אני יודעת שהמקור הוא הלב שלי.