בלוג באתי ליהנות - יעל דורון יבין - באתי ליהנות, מאמנת נשים להיות מאושרות ללא תלות בנסיבות

אמא. עומס. תשישות. עייפות. חוסר הספק. ריצה. בתוך כל זה לחשוב מה אני רוצה? לחלום? לדעת? היא שואלת אותי… בחופש

בזמן האחרון מאוד מעסיק אותי הקשר בין הנתינה שלנו לעצמנו, האיפשור הזה והקשר שלו לסבלנות שלנו, ליכולת ההכלה, להגשמה העצמית..

בן זוגי היקר עובד המון בשבועות האחרונים. הוא קיבל קידום בעבודה ואם חשבתי שעד עכשיו הוא עבד הרבה, אז עכשיו

כשעבדתי בהיי-טק היה הרגל כזה לעמוד ליד מכונת הקפה או סתם במטבח ולהתלונן.. הרי צריך איכשהו להעביר את הזמן לא??

כמה פעמים אנחנו נכנסות למקום בו אנחנו שואלות את עצמנו למה??? "למה זה קרה לי, למה עשיתי את זה ,

אוטוטו חוזרים לשגרה. כשאת חושבת על חזרה לשגרה, מה מתעורר בך? באסה, הקלה? אני חושבת שיש בזה הרבה ללמוד על

אני בדיוק חוזרת משחיית הבוקר שלי. שמש נעימה מלטפת לי את הגוף, מגע המים מלטף גם הוא תנועות הגוף כאילו

כמה פעמים קורה לנו שאנחנו יודעות מה "צריך" לעשות וזה לא עובד!! כמה פעמים כבר שמענו שמחשבות בוראות מציאות, שצריך

גילוי נאות – עובר עלי חופש לא קל! חופש לא קל? נשמע פרדוקס. החופש הגדול של הילדים. אה.. בסדר על

הראש שלנו כל הזמן חושב, כל הזמן עובד. בקורס האימון שלי, במפגש הראשון הגעתי כל כך סקפטית. הופתעתי מהכלים שהוצגו

לא פעם אני מספרת כמה פעמים אני עצמי התנהלתי על אוטומט בחיים שלי ובמיוחד מאז הפכתי להיות אמא. לא פעם

ממש לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב את הפוסט הזה. ממש לא יודעת איך להבהיר את הנקודה הזו שיש לי בראש