מה זה שחרור בשבילך?
מה אם יכולת היית משחררת עכשיו?
איזו תמונה עולה לך בראש בנוגע לשחרור?
בהרבה מתהליכי האימון שאני מלווה מתאמנות עונות
שיש להן רצון לשחרר לחץ, שליטה, דאגות, ציפיות, אמונות, מחשבות.
הרבה מהדברים נוגעים לזוגיות שלנו וגם לשאיפות והציפיות שלנו מעצמנו.
בד"כ מיד מגיעה שאלת השאלות- "אבל איך?"
אני מאמינה שיש דרך לדעת לשחרר אבל אין נוסחא שמתאימה לכולן.
מהי הדרך?
הדרך היא דרך פנימית. דרך של מודעות לקיים בי, למהות האמיתית שלי,
לעוצמות שבי שאני יכולה להשתמש בהם, ל"מצפנים" שמראים לי מה נכון לי,
למחשבות ואמונות תוקעות שמסתירות לי לעיתים (ולא תמיד אני יודעת את זה בכלל..)
כמו משקפיים כהות את הדרך.
הרבה פעמים אנחנו מתנהלות דרך זהות שעיצבנו לעצמנו וזו התשדורת שיוצאת החוצה לסביבה
אך היא לא מתאימה למי שאנחנו באמת. היא לא אותנטית. ואז.. מגיע רצון לשחרר, לשנות.
כשאת חושבת על משהו שצריך לשחרר- איזה דימוי/ תמונה עולה לך?
(דוג': חבל, בקבוק, ילדים מהגן..:)
איך היית משחררת את הדבר הזה? מי את כשאת עושה את זה?
(דוג': חזקה, רגועה, יודעת?)
לפעמים הרצון העז הזה לשחרר דווקא הוא, גורם לנו לרצות לשלוט עוד יותר בהליך השחרור עצמו…
ומתוך השחרור עולות גם מחשבות של חשש מכישלון, דחיינות,
היאחזות בדברים עד שימולאו לשביעות רצוננו. ואנחנו מופתעות- "איפה הרוגע שחיפשתי?"
אם את מהנהנת כרגע מול המחשב את יודעת עד כמה הדבר מעיק,
מאכזב ותוקע עוד יותר. מה שבטוח ששחרור לא קורה שם.
אם כך ,איך אוכל ללמוד לא לשלוט בכל דבר שאני רוצה ולפעמים לתת לדברים להיות.
אתן במאמר זה כמה טיפים לשחרור אפשרי ולדרכים להגעה לשחרור.
לא הכל מתאים לכל סוגי השחרור ולכל סוגי הנשים.. קראי וראי מה מתאים לך.
הנה כמה דברים הקשורים במודעות וב'אני מאמין' שלי דרך חוויה:
v מודעות– כאמור בעיני זו הדרך! לא סתם קראתי למאמר 'לדעת לשחרר'.
מתוך מודעות אישית הכוללת למידה שלנו על עצמנו לטוב ולרע
אנחנו לומדים מה מועיל ומשרת אותנו בתפיסה שלנו.
הרבה מהקבעונות ומחוסר השליטה נובעים ממחשבות והתנהגות לא מודעת.
ככל שאדע על עצמי, אשחרר ממקום של אהבה עצמית, ממקום שמקבל גם טעויות
ומוכן ללמוד ולדעת עוד יותר.
אם נערוך שחרור ממקום מודע- הוא יחזיק מעמד ואף יהיה בעל ערך ומהנה.
תרגיל לשחרור הראש והעמקת מודעות 'עוקפת חשיבה'-
נסי לדפדף בעיתון ולראות אם יש תמונה או מילה הקופצת לך לעין ונותנת פתרון לשחרור.
v בחירה אינטואטיבית– הרבה מחוסר הרצון לשחרר נובע ממקום של וודאות.
סמכי על האינטואיציה שלך ותראי כמה את יודעת מהמקום הלא מודע הזה!
משם- פשוט תעשי!
אני יודעת שזה נשמע קצת טפשי ולא קל אבל לפעמים צריך פשוט ל'קפוץ למים' ולהתחיל לעשות.
להחליט שעכשיו אני עושה מה שנכון לי, מה שהאינטואציה שלי אומרת לי ואני לא מנתחת כל דבר.
אני אתמודד עם מה שיהיה.
בדיוק כמו שביום בו לא עושים כלום, יותר עייפים
אז ביום עם עשייה תהיה יותר אנרגיה וכך נשחרר עשייה ונחוש סיפוק.
השיטה הזו לא תמיד עוזרת כי לפעמים דרושה לפניה עבודת הכנה
כדי שהעשייה תגיע מתוך הנאה ולא מתוך משטר החלטה.
v חוויה. מתוך הנאה, חוויה, כיף, שחרור פיזי, גופני, נשימתי
מגיעות לפתע תובנות של שחרור.
אני ממליצה באופן קבוע לנסות להרפות את הגוף, לעשות מדיטציה, לרקוד ולהשתולל עם הילדים,
לרוץ, להתקלח, ללכת להנות, לצחוק –
במקרים האלה יש גם שחרור של חומרים בגוף ובמוח שגורמים לנו לשחרר.
v ללמוד לנהל מחשבות– לפעמים השליטה וחוסר השחרור נובע בסה"כ ממחשבה.
המחשבה היא שלנו ואנחנו יכולים לשנות אותה או לחקור את אמינותה ואת היחס שלנו כלפיה.
אפשרי לעצמך לדמיין את המחשבה. איך היא נראית? מטופחת? זקנה? גבוהה?
נסי לחוש מה את חשה כלפיה ולעבוד על זה. מי את ביחס אליה?
v הקשבה לגוף – מצד אחד ללמוד להקשיב לגוף, לחוש דברים, לסמוך על האינטואיציה,
מצד שני לבחון אם הגוף לחוץ, מתוח, כואב, מאותת לנו?
ופשוט לנוח או לכווץ נשימה ולשחרר כדי לבחון מה קרה שם.
v לחשוב גם על הדרך– חלק מהקושי לשחרר הוא המחשבה או ההתכווננות לתוצאה
(לכן אנחנו גם כל כך להוטים לדעת את ה'איך' וחסרי סבלנות עד שנגיע..)
אז אין תשומת לב לדרך, להנאה ממנה, למה שקורה כאן ועכשיו.
לכן נסי לתת תשומת לב ומיקוד למי שאת בדרך למטרות שלך, למה שמלחיץ אותך.
הדרך הכי טובה היא פשוט להיות. להיות את!
אשמח לשמוע תובנות בעקבות הכתוב, סיפורים אישיים או שיתופים!
מה את שיחררת? ואיך?