"עכשיו גם אני" – 10 טיפים לחשוב גם על עצמך באימהות שלך:
אחד הדברים שהיו קשים לי באימהות הראשונית שלי היה הפער האינטלקטואלי ביני ובין ילדי.
במשך השנה וחצי הראשונות מאוד נהניתי לעשות עם בני הבכור הכל,
התלהבתי יחד איתו מכל דבר שעשה וגילה. כמו שאומר השיר- זו ילדותי השנייה!
לאט לאט, איבדתי עניין, הבנתי את הקטע, השתעממתי.
הוא ביקש לחזור שוב ושוב על הדברים,
בכל חזרה מגלה עוד עניין בחיים. ואני חושבת גם על עצמי.
חשה רגשות אשמה שאני חושבת על עצמי
ולא מתלהבת כמו פעם…
החוויה הזו הביאה אותי להתחיל לכתוב כבר לפני כ- 4 שנים כמה טיפים (שהיו שמורים במיגרה)
ששכללתי עם התהוותי כמאמנת, ומטרתם לצמצם את הפער ביני ובין ילדי כשאני איתם
מבלי לוותר על עצמי וכדי להכניס שמחה
להימצאות שלי עם ילדיי, הנאה מהרגעים האלה ולא לברוח מהם.
התרגילים השונים גרמו לי להיות מודעת יותר לעצמי, להנות מהדרך ומהאימהות שלי.
לאחרונה החלטתי לשתף על מה שעבד לי והעברתי הלאה למתאמנות שלי:
- זו ילדותי השנייה- הסתכלי סביבך. ראי את ילדיך נהנים, משחקים, צוחקים.
מתי את נהנית ככה? רואה מישהו צוחק? מתי את צחקת ככה?
רואה את הילדים משתוללים? ומה איתך?
נסי לקחת חוויות מהילדים ומסביב ולאמץ אותם.
יש לך כאן הזדמנות לעשות דברים פשוטים בחיים מבלי להתאמץ
- השתחררי- ריקדי, השתוללי, דגדגי את הילדים ותלמדי ככה הרבה גם על עצמך!
לפעמים מהשחרור הפיזי מגיע גם שחרור נפשי. חושב לצאת מהשגרה,
לצאת מהרצינות ולהרשות לעצמך להשתחרר.
זו גם דרך ללמד את הילדים להיות משוחררים
וזה המקום שלך לצאת מעצמך ולהעביר לילדים שלך מסר חשוב-
לא תמיד אמא רצינית. אפשר גם לעשות איתה כיף…
- נצלי זמן רגיעה שלהם לזמן רגיעה שלך- כשכתבתי את זה צחקתי.. איזה זמן רגיעה?
אם הם בטלויזיה אני מכבסת, מנקה, תולה, שוטפת…
ואם לא- אני פשוט גמורה אפילו מלחשוב או להרגיש.
אז קודם כל, אפשר לראות יחד איתם תוכנית, להתלהב מדברים,
להקשיב למסרים ולנצל את התוכנית לזמן איכות יחד.
אבל , אני לא מנחת הורים וכוונתי כאן היא בזמנים 'מתים' כביכול
כמו למשל בזמן הרדמה של תינוקת או פעוטה-
את מרדימה אותה וחושבת כל הזמן על המקלחת, על הארוחה שאת מחכה לה,
על זמן במחשב, על זמן זוגי, על טלויזיה, על פנאי…
"נו כבר שתלך לישון…", "למה זה לוקח כ"כ הרה זמן?
כבר 40 דקות! רק שלא ארדם איתה.."
השכבה יכולה להיות טקס מעבר בין האימהות לחזרה שלי לעצמי-
יחד עם ההרדמה, אפשר לעשות תרגילי כושר או מדיטציה
ולחילופין- לחשוב על 5 דברים טובים שקרו לי היום.
פעמים רבות מצאתי את עצמי מרגיעה את עצמי,
חושבת על היום שהיה לי והבן שלי כבר מזמן בחלום ה- 8…
- הוקירי רגעים קטנים של אושר- 'צלמי' במצלמת עיניך רגעים של אושר
שאת מחליטה לא לשכוח!
אלה רגעים בהם יש הנאה ומשמעות גם עבורך. מה את רואה טוב בילדיך?
כשדברים אלה יוצאים החוצה, 'צלמי' אותם! אצלי זה החיבוק בין הילדים,
טוב הלב שלהם שיוצא החוצה, נתינה אחד לשני וגם אלי, ריקוד משותף ועוד.
רישמי לעצמך אחת לכמה זמן רשימת תודה על דברים בחייך.
- גם מקלחת היא זמן איכות שלך עם עצמך- זה עניין של נקודת מבט.
את חושבת שאין לך רגע פנאי, שנייה לעצמך.
כל היום סביב הילדים, הבית, העבודה שלך, בן הזוג.
נכון, אני מציעה כאן משהו קטן אבל אם נמצא בדברים הקטנים של היומיום
גם איוורור עבור עצמנו- נקודת המבט תהיה רגועה יותר, שלווה יותר.
בזמן המקלחת אנחנו בד"כ חושבות מחשבות
אבל עם היציאה ממנה הכל נעלם או שאנחנו מתחילות להאציל על כל הבית
משימות שנזכרנו בהן…מוכר לך??
מחקרים מראים שבמגע עם מים משתחררים אנדרופינים
הגורמים לתחושה טובה ומצב רוח טוב במוח
ואפשר לנצל את התחושה החיובית הזו להחלטות של מה אני רוצה לעשות מחר?
- הכניסי לחייך 'מגבירי הנאה'- לפעמים כשחיינו מלאים ב'מטלות' ודברים שעלינו לעשות,
אנחנו הופכות לרובוט, מתנהלות על אוטומט.
מומלץ להכניס 'מגבירי הנאה' ("באושר ובאושר", בן שחר, 2008)-
משהו מהנה מחוץ לשגרה של החיים שימלא אותנו.
אלה יכולים להיות דברים שאת נהנית לעשות, שאת אוהבת.
זה יכול להיות תחביב, כושר, זמן איכות זוגי, זמן עם חברה, יצירה עם עצמך,
מניקור וכל העולה על רוחך אבל חשוב שיהפוך להרגל.
לפחות בהתחלה כדי שיתקבע בחייך.
מדי פעם תוכלי לשבור גם את השגרה הזו.
- שימי לב על מה המיקוד שלך-
למשל כשאת מסיעה לחוג מה את קולטת בדרך?
על מה תשומת הלב שלך? תוכלי ללמוד מזה על המודעות שלך, המיקוד שלך.
וגם ללמד את עצמך להנות מהדרך – לשמוע מוסיקה,
לעשות משחק עם הילדים באוטו של דברים שרואים בדרך ועוד.
- הכנסת משמעות- כשאת עושה פעילות שמשעממת אותך אבל אולי חשובה לילדיך-
חישבי עד כמה זה משמעותי לך? מה בפעולה הזו שלך איתו/ה משמעותית לך?
מתוך המשמעות תגיע גם ההנאה משום שהדבר המשמעותי הוא ההנאה העתידית שלך.
עם פעוטות: הכנסת צורה לכלי מתאים-
המשמעות עבורך כשאת יושבת לידה, היא חשיבות הניסוי והטעיה,
ההתמדה וגם מסר לחיים- לימוד של סבלנות, אני 'כאן' בשבילך, זה בסדר לטעות.
עם ילדים גדולים:
עזרה בעשיית שיעורים – משמעות עבורך= העשרה,
וגם מסר לחיים- ללמד אותו להנות מהלימוד, מהדרך.
- נסי לראות נקודות מבט אחרות- אנחנו נוטות לשפוט,
להניח הנחות על סיטואציות או אנשים, על ילדינו שלנו.
קודם כל, זה טבעי. שנית, אפשר לשלוט בזה.
הטיפ הזה לעומת קודמיו לא כל כך קל ליישום
ואני משתמשת בו כמאמנת הרבה אבל החלטתי להכניסו לכאן.
אם תנסי 'לפתוח' את נקודות המבט- האם ניתן לראות את הדברים אחרת?,
לא להניח הנחות סתם, תלמדי גם יותר להנות מילדיך ומהדרך באימהות שלך איתם.
כשאת כועסת או עצבנית- נסי לראות איזו נקודת מבט אחרת אפשר לראות כאן?
האם מה שעיצבן אותך הוא משהו שאת מניחה? מחשבה שלך?
- קבלי את עצמך – זה בסדר שקשה, זה בסדר לכעוס, להתעצבן או לרצות עזרה.
זה טבעי. אימהות עם האחריות שבה, הדאגות שבה, הרצון שלך לעצמך,
ריבוי המטלות והעומס, היא לא קלה.
לימדי על עצמך כאישה וכאמא ותראי איך הדבר משפיע על אימהותך וילדיך.
אמא מאושרת מעבירה מסר חשוב לילדיה ומלמדת אותם שיעור חשוב בחיים!
לסיכום, אפשר להכניס הנאה, משחק, משמעות ועוד לחיי השגרה האימהיים, היומיומיים.
זה עניין של בחירה, של עצירה רגע ממירוץ החיים שלנו ושל המיקוד שלך בדברים האלה.
ויחד עם זה, השגרה לא תמיד היא נופת צופים וזה בסדר!
החיים בנויים מעליות וירידות וכך גם האימהות בתוכם.
קבלי גם את זה ולמדי מכל ירידה עוד על עצמך.
מוזמנת לשתף אותי בתגובות כאן למטה איך את מביאה את עצמך לשגרת האימהות שלך.