הגעתי ליעל חנוקה וסחוטה.. בלגאן בנשמה…
אמנם כלפי חוץ הכל נראה בסדר, בבית נתתי את כל כולי לשני הילדים,
בעבודה השקעתי תמיד הרבה ואף יותר, יצאתי עם חברות, הקפדתי לבלות ולהשקיע גם בעצמי
אבל בשורה התחתונה שום דבר לא היה מאה אחוז..
ואני אפילו לא הצלחתי להגדיר לעצמי מה טוב ומה לא טוב ואני רוצה הכל מהכל ושהכל יהיה מושלם…
הרגשתי שהזמן עובר ואני פשוט חיה על טייס אוטומטי,
היה קשה לי להתמודד עם הסביבה כל פעם שהרגשתי שיש עליי ביקורת, הייתי נעלבת בקלות,
היה קשה לי להוציא החוצה את מה שבאמת חשבתי, היה קשה לי להתנהל בתוך עצמי כאישה שהיא גם אמא עסוקה לשני ילדים וגם רוצה להשקיע גם בזוגיות וגם בעבודה וגם בעצמי
ומה יהיה עם קריירה ואם כן אז מה התחום שלי אם יש כזה בכלל,
ואולי כדאי לי ואולי לא ואולי לימודים ואולי פסיכולוג ואולי שמישהו יעזור לי לעשות כבר סדר בבלגאן?!
למען הגילוי הנאות אספר שיעל ואני היינו חברות טובות בילדותנו, אבל קצת לפני הצבא נותק הקשר.
בגלל שאני בחורה שמאוד נוח לה בסביבה של תהליכים מוגדרים, מטרות ומשימות,
היה מאוד נכון לי להיכנס לתהליך של אימון.
רציתי שזה יהיה משהו מוגדר, שיש לו התחלה אמצע וסוף.
מהר מאוד הבנתי שהבחירה שלי ביעל היתה הכי מוצלחת עבורי ועל אף שהתלבטתי בגלל היכרותנו המוקדמת, שמחתי שבסופו של דבר לקחתי את ההימור הנכון והחזרתי אותה לחיים שלי.
קודם כל, כבר מהפגישה הראשונה הבנתי עד כמה היא מקצועית ומנוסה בתחום העבודה ועם אמהות בפרט,
כמה היא רגישה ומסורה לתהליך, כמה חשוב לה שאני אהיה זו שמובילה את התהליך ברצונות ובדרישות שלי,
כמה זה הכרחי שאני אהיה זו שקובעת את המטרות.
כל זמן האימון היתה תחושה של הכוונה – היא יודעת לאן היא רוצה להביא אותי אבל נותנת לי להגיע לשם לבד, שואלת שאלות, נותנת נק' מבט שונות אבל התובנה הסופית תמיד תהיה שלי.
האימון עצמו היה מגוון מאוד, משלב קלפי מודעות מסוגים שונים, שזה משהו שאישית מאוד התחברתי אליו,
דמיון מודרך, הרבה שיחות, פעילות חווייתית ומשימות לבצע בבית בהמשך לפגישה,
כאשר הכל נתון לשינויים בהתאם לצרכים ולרצונות שלי.
למרות הסדר המובנה של הפגישות, תמיד היה מקום לשנות נושא אם באתי פתאום
אחרי שבוע קשה בתחום מסויים.
יעל הצליחה לקלוע לי בנקודות הקריטיות בכל פעם מחדש,
ממש קראה אותי כמו ספר פתוח.
התמיכה השוטפת שלה גם מחוץ לפגישות היתה עבורי חלק בלתי נפרד מהצלחת התהליך,
כל פעם שעבר עלי רגע קשה יכולתי לסמס לה או להשתפך במייל ותמיד קיבלתי תשובה מהירה
שעזרה לי לנתח את הסיטואציה.
לאט לאט הרגשתי את השינוי, אפילו בקטן כשהייתי יוצאת ממנה עם חיוך על הפנים
וכולי אנרגיות חיוביות.
תוך כדי התהליך למדתי להרגיש נוח וטוב עם הבחירות שלי,
להרגיש שלמה באמת עם מה שאני עושה, מצאתי את הביטחון העצמי שלי שקצת הלך לאיבוד,
למדתי לשפר את ההתנהלות שלי מול אחרים כפי שאני רוצה שהיא תהיה,
קיבלתי הרבה כלים להתמודדות עם הקשיים והשדים הפנימיים שלי ואפילו יצאתי לדרך חדשה של לימודים.
אני חושבת שכלים זו אחת ממילות המפתח שלי אחרי האימון – קיבלתי הרבה כלים ללמד את
עצמי ולהתאמן בעצמי.
היום אני יודעת, שמלבד סדר בבלגאן גם הרווחתי את היכולת להשתפר לבד בתחומים שמפריעים לי,
לראות את הדברים בצורה הרבה יותר חיובית.
האמת? אני קוראת עכשיו את כל מה שכתבתי ואני חושבת לעצמי שזה נשמע לגמרי כמו איזה פרסומת..
אבל בחיי שזה פשוט ככה! ואני מוכנה להגיד את זה גם לכל מי שתבקש באופן אישי.
אני באמת שמחה וגאה להגיד שבזכות יעל עברתי את אחד התהליכים הכי חשובים ומשמעותיים בחיי
והיום אני גם יודעת להגיד, כשאני ב-א-מ-ת מתכוונת לזה, שהגבול הוא השמיים!!!