עד לפני כשנה, הייתי מיטל, רו"ח שלא רוצה לעבוד יותר במקצוע, אמא לתינוק קטן.
הייתי בבית, מאושרת מהתינוק החדש, אבל מדוכאת מעצמי. הרגשתי שאני יודעת שאני לא מאושרת, אבל לא יודעת מה לעשות אחרת!
הייתי באטרף כל הזמן שהבית יהיה נקי ומתוקתק, שתמיד יהיה אוכל טעים, וכמובן ששקד שלי יהיה מאושר.
אבל לא הייתי שלמה.
ואז הכרתי את יעל.
זה התחיל מסדנה של 30 בנות, שבה נפלו לי תובנות מדהימות.
יצאתי בוכה, התקשרתי לאחותי ואמרתי לה כמה אני אוהבת אותה ומתגעגעת אליה.
ואז החלטתי להצטרף לקבוצת אימון שיעל הציעה.
חיכיתי לקבוצה כמה חודשים! ידעתי שאת יעל אני רוצה, לא משנה כמה אצטרך לחכות.
ואז התחילה הקבוצה, ושם השתנו חיי.
קודם כל, הכרתי משפחה. הכרתי בנות, שלולא הקבוצה לא הייתי מכירה בחיים, וגם אם הייתי מכירה כנראה שלא הייתי חברה שלהן.
הקבוצה אפשרה לנו לפתוח את הלב מהר מאוד, ולחבר בינינו חיבור שלא חוויתי כמותו מעולם.
חברות נפש לכל החיים.
ויעלי… יעלי לימדה אותי כל כך הרבה דברים, שהחשוב והגדול ביותר בהם זה לאהוב את עצמי.
המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל היא השינוי בגישה שלי – אני חשובה לא פחות.
יעלי נתנה לי כל כך הרבה כלים להתמודדות עם סיטואציות בחיים, עם הרגלים ישנים ומעצבנים.
מה שמדהים בזה זה שמתוך כל השיטות שיעל לימדה אותי, תמיד מצאתי איזשהי שיטה להתחבר אליה, שיטה שעבדה אצלי הכי טוב.
היום אני עדיין מתאמנת, אני משקיעה בעצמי, בפיתוח שלי, ואני שלמה. למדתי להתמודד גם עם הדאונים.
למדתי להוריד אנרגיות בצורה טובה ולא בצורה רעה של עצבים וכעס כמו לפני.
והמשפט שאני אומרת כל הזמן (ונורא מעצבן אנשים, וכנראה שהיה מעצבן גם אותי עד לפני שנה…) –
יעלי לימדה אותי להיות מאושרת!
אם הייתי יכולה הייתי נותנת מתנה לכל אהובי – את יעלי!