הרבה פעמים אני מרגישה צורך לדייק את הרצונות שלי, את הדברים שאני עושה.
לאחרונה התעסקתי הרבה בשאלת המאמץ.
ההיפך שלו זה מקום של תשוקה ורצון גדול, זרימה.
לעשות דברים בכיף.
האמנם – אם אני לא עושה משהו, זה נובע מ"איזור נוחות"
שאני לא רוצה לצאת ממנו (ושכולם מדברים עליו?)
אני חושבת שלא. לאו דווקא.
אולי זה פשוט לא נכון לי כרגע? אולי אני פשוט קשובה לעצמי?
למדתי לעשות דברים מתוך תשוקה פנימית, לרצות, לתור ולא להתאמץ
כי בחוויה שלי, אם אני מתאמצת סימן שזה לא נכון לי. לא במהות שלי. לא אני.
אני מתאימה את עצמי ל"מדרגות" שאני נמצאת בהם.
למשל בתקופה עמוסה מדיי אני לא אקח על עצמי עוד. אני אעצור, אקשיב ואחליט.
אחרי לידה אני לא אצפה מעצמי לעשות הכל בבית ו"לתקתק"…
אם אין לי כוח והבית בבלגן אני לא אנקה ואשחרר את המקום הזה של "אז אף אחד לא ייעשה"…
אני יודעת שאני מתפתחת, אני יודעת שאני מתקדמת, אני יודעת שאני בדרך
ולא רוצה להתאמץ שם.
רוצה "לשחות", רוצה לזרום, רוצה להיות ערה לדרך ולהנות בה!
מהמקום הזה פתחתי השבוע שתי קבוצות אימון חדשות
(כיוונתי לאחת ונפתחו שתיים! כשעושים בלי מאמץ דברים מופלאים קורים..)
וקיבלתי במתנה את היכולת לגעת בעוד נשים חדשות שמגיעות אלי.
עשיתי דברים לשם כך. זה לא שישבתי בבית ולא עשיתי כלום.
העשייה היתה ממקום סומך, יודע ו.. נעים. מאפשרת לעצמי גם לנוח, לישון בצהריים,
להיפגש עם חברה אפילו שיש לי הרבה עבודה, לקחת יום חופש בים או לקרוא ספר
לעשות דברים בקצב שלי, לבחור מה נכון לי.
(דברים שבעבר לא קרו. אני בזימון קבוצה- אני בחמ"ל!!)
אותו דבר בהתנהלות עם תחילת החופש של ילדיי.
לא בא לי היום ללכת לבריכה? אני לא אתאמץ רק כי הם בחופש ו"צריך"…
אני קשובה ל"בא לי" שלי ופועלת כל הזמן מתוך תשוקה.
נהנית מהרגע, לא תמיד "צריכה" להתקדם ולפעמים נהנית מהמקום.
מאמץ? לא בבית ספרי!
מה דעתך? מוזמנת לכתוב לי כאן למטה.
תשאלי את עצמך האם את עושה דברים במאמץ? איפה?
ממה נובע המאמץ? למה הוא שם לדעתך?? והכי חשוב- האם אפשר אחרת?
בזרימה נגיד? בהקשבה עצמית?
מהשבוע וכל יום חמישי אני שולחת למנויות האתר שלי
מסר השראה בנושאים שונים. מוזמנת לקבל גם אם את לא מנויה.
יעל היקרה! התחברתי מאד לתובנה בקשר למאמץ. לטעמי עוברת בין המילים שלך אמירה על חמלה והבנה, שעלינו לגלות לא רק כלפי הסביבה אלא גם כלפי עצמנו. אני מאמינה, שכאשר אנו קשובות לעצמנו, למצבנו הרגשי ולרצונותינו האמתיים ,אנו מקרינות גם לילדינו את הזכות ללכת עם הלב, ולא לעשות דברים רק מפני שכולם עושים או כך מצפים מאיתנו וכיו"ב..
אשמח מאד לזכות בפנינים שאת מתכוונת לשלוח אלי בכל שבוע.
שולחת לך חיבוק ותודה גדולה…
דלית יקרה,
מסכימה איתך ותודה על הדיוק המופלא! אם נהיה שלמות עם עצמנו, נוכל להקשיב לעצמנו ולא לבוא בביקורת גדולה כדי לצאת מאיזורים שדווקא מרגישים נעימים באמת!