לירון (שם בדוי) סיפרה לי בפגישתנו הראשונה שהיא כבר רוצה כל כך לעזור לעצמה שהיא פשוט
תספר לי כל מה שיש כדי להוציא את זה מעצמה!!
היא סיפרה שהיא נשואה כבר 15 שנה לגבר מקסים אבל כבר זמן רב חשה שהאהבה שלה אליו לא קיימת.
" הוא לא מבין אותי", "אין בינינו כבר הרבה מהמשותף. הוא גבר מקסים אבל פסיבי,
לא מרגש, אני זקוקה ליותר.."
היא סיפרה שהיא רוצה 'החוצה' כהגדרתה אבל לא יודעת איך, מפחדת,
שואלת את עצמה האם זה נכון? בנוסף, היא סיפרה גם על בתה בת ה- 16 שלא מדברת איתה.
היחסים ביניהם כבר הרבה זמן לא טובים. הבת מנתקת אותה, לא מספרת שום דבר, לא רוצה אותה בחייה.
מעדיפה את אביה. לירון שאלה האם כדאי להגיע עם אחד מהם לאימון.
אני לא נוהגת לקיים אימונים זוגיים/ משותפים. מאוד מאמינה שדרך האימון שלה יגיע גם שינוי סביבתי.
באימון עם לירון בחנתי דרך תרגילים שונים את היחס שלה לסביבה, את מי שהיא
ומה שהיא חושבת על עצמה וכפועל יוצא מזה גם על יחסיה.
גיליתי מולי אישה עם עוצמות, כריזמה והרבה כוח!
דרך שימוש במטאפורות לירון התחילה לראות עצמה אחרת, את בעלה וילדיה אחרת..
להבין שהרבה ממערכות היחסים בחייה (גם אלה הפחות משמעותיות) מתנהלות לא כשורה בגללה..
היא ראתה את עצמה מבחוץ והתובנות החלו לזלוג לאימון!
בדרך היא כתבה מכתבים (שלא נשלחו) לבעלה ולילדתה, כתבה כל מה שהיא רוצה מהם,
ציפיותה, רצונותיה, מחשבותיה עליהם. הדברים גרמו לה לראות עצמה מבחוץ.
היא החלה לבחון מהם הצרכים שלהם והאם הם מוגשמים, לראות עד כמה היא לא מכירה אותם,
החלה לנהל שיחות עם סביבתה כדי להבין דברים אחרת, לנהל את השיחות שהיתה רגילה לנהל בצורה אחרת.
במקביל היא החלה לערוך רישומים על חייה ועל המיקוד שלה, החלה לשים לב מה עובר בראשה,
פרשנות שלה לדברים ואף חזרה לאט לאט להעריך את בעלה, לשים לב לדברים שעברו לידה לפני כן,
לראות דברים מנקודת מבט אחרת, לשפוט פחות, לאהוב את השוני.
כיוון שהיא שינתה את נקודת המבט שלה, השתנתה גם הפרשנות שלה,
היא פיקפקה באמונה למחשבותיה ולכן גם בפעולותיה.
מאימון לאימון הרגשתי שלירון מגלה את חייה מחדש.
היא מעצימה את עצמה ומי שהיא, מוקירה יותר את מה שסביבה ואוהבת את מה שהיא מגלה.
היא החליטה לא לייחס משמעות לדברים שאחרים אמרו לה והשפיעו על הראיה שלה.
היא החליטה לתרגל כמה שיותר את השיטות שלנו כדי לשפר, להחזיר גלגל אחורה ולעשות מעשה
כדי לשפר את חייה כמו שהם!
עם הזמן ביתה התחילה לתקשר באופן עקיף ולאט לאט התקרבה יותר, אוכלת איתה יחד,
מקשיבה (תחילה בלי לשתף בעצמה) לה ולדבריה, מגלה את אימה יחד איתה.
הם החליטו לארגן ערב משפחתי עם המשפחה המורחבת ולערוך תרגילים אימוניים כשלירון היא המנחה.
המשפחה הכירה פתאום לדבריה אמא אחרת- עוצמתית, יודעת, אוהבת, מקבלת, לא שיפוטית,
רואה דברים שונים..
המקרה הזה גרם לשיחת עומק משמעותית עם בעלה (בעקבותיה החלו ללכת לטיפול משותף),
לזמן איכות עם ביתה אחת לשבוע,
לירידה במשקל של לירון ולהחדרת טקסים חדשים לחייה
כמו הליכה זוגית משותפת פעמיים בשבוע וחוג משותף לאם ולבת יחד.
בסיום האימון בתה של לירון אמרה לה שהיא אוהבת אותה! דבר שריגש את שתינו עד דמעות.
כמה חודשים לאחר מכן היא דיווחה שהיא ובעלה עדיין עובדים על הזוגיות ושמה שחשוב לה
זה האהבה שלה אליו שחזרה, הרצון שלה להיות איתו ולשפר ולא לפרק מיד את המערכת.
היא שמחה שבחנה את זה עם עצמה לפני ששיתפה אותו כי חשה שאם הדברים היו נאמרים קודם,
היא היתה פוגעת בו והזגויות לא היתה ניצלת.
ל' מדווחת שהיא הרבה יותר מעריכה את חייה, נהנית מהרגעים הקטנים בדרך
ויודעת גם לאזן את המחשבות והרגשות שלה.
אני חייבת לציין שישנם מקרים שונים המגיעים אלי וישנם גם נשים שהחליטו בעקבות האימון
לפרק את מערכת היחסים שלהן עם בן זוגן. כל אחת מסיבותיה שלה. וזה בסדר.
בחירתה של ל' אינה בהכרח מה שמתאים לאחרות.
* התרגילים והכלים שעבדו עבור לירון לא עובדים עבור כל אחת. אני מתאימה זאת לכל מתאמנת.