כמה מרגש לראות אימהות זוקפות ראש.
כמה מרגש לראות דור שלם שאיכפת לו. לא רק שאיכפת לו אלא שעושה עם זה משהו!
גילוי נאות- אני לא מבינה הרבה בכלכלה. למעשה אני לא מבינה כלום.. אבל מה שהמהפיכה הזו עוררה אצלי הוא את הרצון שלנו לבחור!
את היציאה לפעולה והרצון לשנות, לומר לעולם / לממשלה/ לייקום שאנחנו רוצים אחרת! וזה מה שמרגש אותי.
סילחו לי שאכתוב בעיקר על נשים אבל זה הקהל אותו אני פוגשת בעבודתי כבר כמה שנים.
נשים שוויתרו על ההגשמה שלהן כי המצב הכלכלי קשה, בן הזוג לוחץ, הילדים "צריכים" ומקומות העבודה לא מאפשרים.
נשים ששומעות חברה אומרת שמצאה משרת אם במחיר משפיל ומקנאות רק בגלל שיש שם איזון ואפשרות לשלב משפחה ולהרוויח כסף לסופר בלבד..
נשים ששוב ושוב מתלוננות ואומרות לעצמן "ככה זה"..ולא יוצאות לעשות אחרת או לחשוב מה נכון לי כי פשוט הן צריכות לשרוד ואין זמן לזה..
נשים שרוצות גם עבור עצמן אבל לא יכולות כי מרוב תפקידים הן הפכו לרובוט.
נשים שלפעמים רוצות ללדת ולהישאר בבית עם הילדים אבל כלכלית לא יכולות להרשות לעצמן.
נשים שרוצות לצאת לעבוד אבל לא יכולות כי אין משרות אם או שהמעבידים מערימים קשיי שעות ואין מקום לאיזון וחיי משפחה שכ"כ חשובים לנו, וז עוד לפני שדיברתי על עלות המטפלות, מעונות והגנים שעולים כמובן על השכר הנשחק, כך שכל ילד נוסף הופך את העניין לעוד יותר קשה ובלתי אפשרי..
נשים שיוצאות, לעיתים בעל כורחן להיות עצמאיות (לשם איזון וגמישות שלל התפקידים בחייהן) ואז מבינות כמה עליהן לשלם למדינה ולא תמיד עושות זאת מבחירה או תשוקה אלא כי הן רוצות קצת חיים ושפיות..
נשים שעקב המצב הכלכלי לא מגשימות את עצמן, משדרות מסר של הקרבה לילדיהן ונאלצות להתנהל על "אוטומט", ללא איזון או בחירה ומתוך הישרדות.
והזכרתי רק קצת את חיי הזוגיות שנפגעים..בגלל כל הצורך לשלב את הכל תחת נטל כלכלי.
אני אגיד לכן מה קרה כאן? זה דור שלא מוותר!! אין עוד "ככה זה". נגמר!! אנחנו רוצים לחיות ולא רק להיות קיימים, אנחנו רוצים לתת לעצמנו ולא רק
להתנהל ממטלות וצרכים. אנחנו רוצים להעביר לילדנו מסר שבחרנו בחיינו שעשינו משהו למעננו ולמענם. וגם למען המדינה הזו שחשובה לכולנו.
הנשים האלה פתאום צועדות ברחובות!! פתאום מאמינות שזה אפשרי!!
אותי זה מרגש! זו האידיאולוגיה שלי כבר שנים. האמת שלא מהמקום הכלכלי אלא ממקום של נפש- לשאול עצמי מה אני רוצה ולצאת להשיג את זה על אף המצב ובזכות מי שאני. האידיאולוגיה שלי היא לומר שזה אפשרי והנה עכשיו זה נראה יותר אפשרי מאי פעם.
כשאת לא מצליחה להגיע למה שאת רוצה, כשאין מקום למעט רווחה בחיים, כשאין איזון והכל מתנהל על אוטומט את הופכת לסיר לחץ שיש גבול כמה הוא יכול לספוג.
האבות, הגברים עוד סובלים לא פחות כי אין להם לגיטימציה להתלונן או לצאת מוקדם ממקום העבודה ולהשיג איזון, אין להם הפסקה אחרי לידה אפילו סתם כדי לחשוב והפער הולך וגדל בין בני הזוג וההבנה שלהם אחת את השני. הכל כי אנחנו עסוקים בלשרוד, ב"להיות עסוקים"..
איזה ילדים נגדל כאן? איזה עתיד יהיה לנו ולהם?? איזה מסר אנחנו מעבירים להם?
הנה סוף סוף יש מסר שהפך אותנו מקורבנות למנהיגים, ממסכנים למלכים. אנחנו יודעים ויודעות מה אנחנו רוצים ואנחנו נגיע לזה!
אני כותבת ומצטמררת! ה-ל-ל-ו-י-ה!
אז מכאן אני רוצה לשלוח מחמאות גדולות לכל אותם הורים ובעיקר אימהות שיצאו לעשות. שאיכפת להם. שהוכיחו לנו שאפשר אחרת ושאנחנו כוח!!
אני רק חלמתי ועכשיו מצטרפת. הן קמו ועשו! שאפו ענק. תודה.
הנה מערכון מ"זהו זה"… "יש לי רשימה שלמה של מיואשים בתור- אני רק צריך לבחור.."
אשמח לשמוע מה דעתכן שלכן על המחאה? איפה זה פוגש אתכן? מוזמנות להגיב כאן למטה.
הי,
עד לפני כשלושה שבועות, חשבתי שרק אני ומשפחתי חיים בצורת התנהלות של הישרדות. בכל פעם שאמרתי לעצמי או לאישי – איך זה יכול להיות, שנינו עובדים משרות מלאות בעלי תארים ולא מצליחים לסיים את החודש ,איך כולם עושים את זה ואנחנו לא!! למה אני צריכה את העזרה של הסבתות בכל שבוע כי בייביסיטר זה מותרות, למה אני מרגישה רגשות אשם וחוסר נעימות מול המנהל שלי כשקוראים לי מהגן ? והמשכורת שלי – המשכורת שלי הכ"כ נחוצה , בסוף החודש מכסה את שני הגנים (5100) + הוצאות על חיתולים, מגבונים , מטרנה ודלק לעבודה וקצת קניות בסופר- השלמות . (משכורת נטו 7000 ש"ח)כ"כ מתסכל לחיות כל חודש מחדש בכזו תחושה ואני כ"כ שמחה שגיליתי שאני לא לבד.
אז לא ניתן לזה לדעוך ולא ניתן לקול הרעם הגדול להדהד ולעבור כהו זה- אני רוצה לעבוד קשה, לשלם מיסים אבל גם לחיות, ללא לחץ כלכלי דוחק.
אז שתיהיה לנו רק בריאות וכוח להמשיך. יעל
הצלחת לצמרר גם אותי ולרגש.
כל כך מזדהה עם מה שכתבת! עם כל מילה.
תיארת את המצב בצורה מושלמת ועצוב, עצוב מאוד, שזה מצבנו ושאנו נאלצות להתפשר יותר מידי.
הלוואי והמחאה הזו תביא לשינוי אמיתי.
יעל, את מקסימה ומוכשרת ולפחות את הצלחת להגשים את עצמך (לפחות מבחינה מקצועית, נראה שאת בייעוד שלך :-)) ואולי בזכותך עוד נשים רבות יזכו לכך.
יישר כח והמון בהצלחה!!