הייתי בטוחה שחופשה של 4 ימים שלמים ללא ילדים, בשקט מוחלט, רק אני והוא, תשגע אותי.
רוצה!!)!
חודש מראש קניתי ספרים, עשיתי רשימות של מה לקחת, כתבתי ביומן פנטזיות על דברים, הזמננו עיסויים מיוחדים ובעיקר חיכינו. מכינים את עצמנו לשקט!
לכל מי שרצה לשמוע סיפרתי שאני אישה של אקשן. צריכה קצת זרימה אפילו שאוהבת גם לבד ושקט אבל 4 ימים??!!
מצד אחד, כל אמא מכירה את זה. אנחנו משתוקקות לזה! קצת שקט בלי שאף אחד ייבקש ממני משהו, יצעק שההוא לקח לו וכאלה.
את בטח מחכה ל"מצד שני". אז זהו שאצלי לא היה צד שני של "אני לא יכולה להשאיר אותם". בלב שלם הילדים נשלחו לסבאסבתא ואני הולכת אל השקט.
אמנם בחשש ועם תוכנית גיבוי אבל ברצון להתמסר לעצמי, לאכול טוב, לנוח!
מה למדתי שם?
הגענו למלון ומיד הפקדנו את הטלפונים בכספת! כמה כיף לא לדעת מה קורה בעולם ואפילו לא לדעת מה השעה!
למדתי שזה מפנה לי המון זמן איכות למחשבה טהורה, לזמן זוגי, לספר, למשחק ששבש ולחיים!
למדתי פרופורציות – כי תמיד יש לי שקט מסוים שאני יוצרת ובוחרת להכניס לחיי ועכשיו היה שקט מסוג אחר. נוכח, ממוקד.
בעקבותיו גם נזכרתי בתרגיל של מתאמנת ועשיתי לכן וידאו על שלווה ורוגע.
למדתי שמה שמפריע לי (היתה שם קבוצה שהגיע והתלוננה כל הזמן! ואני לא הבנתי איך אפשר להתלונן במקום הזה! – מסתבר שרק אני שמעתי את התלונות
כי משהו בי היה פעם כזה..) בעצם משקף אותי או משהו בי שאני עובדת לשנות.
למדתי שהרגע הזה הוא הכי חשוב ובמקום כזה אין כמעט "מה יקרה אם.., ו"מה הלאה". ו- וואלה- אפשר גם לקחת את זה איתנו לחיים!
למדתי שהשפע הוא אצלי ולא בשום מקום אחר. אפילו שהגעתי למסקנה הזו בכזה מקום מדהים.
למדתי שהטבע חזק מהכל.
למדתי שחופש זה בראש כי גם כשזה נגמר לקחתי את זה איתי וזה נשאר (כותבת חודשיים אחרי ומתחברת בצ'יק לתחושות האלה בעוצמה!)
הבנתי שאני רוצה חוויות והרבה. והנה יש לי תמונה להזכיר לי את זה, לעגן, לשמר.
למדתי שזה כיף ויכולתי אפילו עוד! 4 ימים לבד בשקט? קטן עלי! פעם הבאה שבוע! הנה התפרעתי!
יעלי יקרה
אני מאד אוהבת את החופשות לבד עם בעלי
הרבה שנים עברו עד שהבנו שאלו החופשות הכי טובות
בהתחלה נסענו בקבוצה ואחר כך לאיכולנו לבתר על הפלאפון ובאיזה שלב הבנו שהכי טוב לבד לבד
ומשתדלים פעם בשנה לצאת לחופשה ךבד
אוהבת