בן זוגי היקר עובד המון בשבועות האחרונים.
הוא קיבל קידום בעבודה ואם חשבתי שעד עכשיו הוא עבד הרבה, אז עכשיו הרבה יותר!
לפני 5 שנים זה היה מפעיל אצלי מיד התנגדות.
זה היה מוביל אצלי לופ של חשיבה על כמה אני לבד, והכל עליי והוא לא רואה אותנו,
את המשפחה ולא מתחשב בזה שיש עוד חיים חוץ מעבודה. הייתי גם הולכת למקומות רחוקים
של ככה אני לא רוצה להמשיך לחיות ושלא יגיד לי שזה זמני…
הייתי זועפת, כועסת, מאוכזבת ובעיקר מבינה שקשה לי..
היום (והאמת שכבר מזמן..) אני משוחררת מכל זה.
אני גם משוחררת מעבודות הבית וגם מהצורך הבלתי נגמר להטיב עם ילדיי,
אני משוחררת מעומס של מטלות וגם מצורך בהכרה, אהבה או ביטחון אישי..
איך??
כדי לשחרר צריך קודם כל לקבל!
כל דבר שאנחנו מתנגדות אליו- גדל.
הוא גדל כי התמקדנו בו ואנחנו רואות את האופן השלילי שלו
ולכן באופן מדעי במוח שלנו אנחנו נראה ממנו יותר ובאופן אנרגטי נגדיל אותו בחיינו.
זה הקאטש!
אנחנו יכולות מאוד לא לרצות משהו בחיינו ובאופן טבעי נרצה להפעיל את כל הכוח להתנגד!
אבל ככל שנתנגד, נתמקד בו,
ככל שזה יקרה – הוא ייגדל ויהפוך אפילו יותר נוכח.
שפע וחסר לא יכולים להתקיים יחד ולצד כל חסר יש "ייקום מקביל"
בו קיים המון שפע ואהבה ללא תנאי עבורך.
התפקיד שלך- הוא רק לראות את הייקום המקביל.
התפקיד שלך הוא לקבל באהבה את מה שאת רוצה לשחרר
ואחרי הקבלה השחרור יהיה קל יותר!
אז קיבלתי את המצב של השבועות האחרונים,
קיבלתי את העובדה שהאיש שלי משמעותי עכשיו עבור עצמו וזה חשוב לו
אני גם סומכת עליו שהבית חשוב לו לא פחות והוא עושה בחירות שטובות לו ולנו בהתאמה,
לטובתנו בכל מקרה.
(אפילו שלחתי לו סמסים אוהבים שאני גאה בו ושבכל מקרה הילדים נרדמו מוקדם
והוא לא הפסיד.. כדי לעודד אותו).
ואני? נכון שהרבה עומס נכנס לחיי אז קיבלתי את העומס ואז החלטתי לשחרר אותו!!
זה כבר לא עומס (המילה עושה המון!!) , זה אתגר להנאה מהרגע עוד יותר!
זה הזדמנות עבורי לתעדף עוד, לראות במה אני יכולה להקל על עצמי, לתת עוד למשפחה.
כי אם רואים עומס – רואים קושי ואז עולה התנגדות לקושי ואז מה מופיע? עוד קושי!
אבל אם נקבל את המצב הקיים באהבה נוכל גם להנות ממנו וגם לשחרר אותו.
אז קיבלתי שפע של עזרה מסבים, וקיבלתי זמן איכות מרוכז עם ילדיי
וקיבלתי זמן איכות לעצמי עם עצמי..(לא היית קונה??)
בראייה שלי- המון שפע נכנס לחיים שלי כשרק שיחררתי.
ועם שפע כזה יש לי גם אנרגיה לפרגן לבן זוגי.
אותו דבר יכול לקרות עם עבודות הבית – שיחררתי כבר מזמן את הצורך שהכל יהיה מתוקתק.
איך? קיבלתי את המצב והעדפתי לנוח, לקרוא ספר, להתמלא השראה במקום לשטוף כלים או לקפל כביסה.
שיחררתי גם את הציפייה מבן זוגי שייעשה, ש"יעזור".
אז מי עושה? מי שיכול.
כל אחד עושה כמיטב יכולתו.מבלי לערב צדק או השוואות כמו בוידאו הזה שצילמתי לכן פעם.
תשאלי את עצמך מה את רוצה לשחרר כרגע?
עכשיו נסי לראות האם את מוכנה לקבל את זה כרגע?
ואז תשאלי את עצמך האם את מוכנה לשחרר את זה?
ככל שתקבלי את המצב, את בן הזוג, את הילדים, את עצמך
כך תוכלי להשתחרר מהמון דברים, להרגיש הקלה!
ולהבחין פתאום בשפע אדיר שנכנס אליך, ממקום של קבלה וראייה של כל מה שסביבך.
מוזמנות לרשום כאן למטה מה אתן רוצות לשחרר (ולקבל קודם..)
אני מוכנה לקבל את היותי לבד כהורה בשבועות הקרובים
אני חוכנה לקבל את ההאטה בקצב שלי ולהקשיב לקצב אחר
אני מוכנה לשחרר שליטה וביטחון במה שהכרתי עד עכשיו בהתנהלות בבית.
ומה את??
מקסימה!!! זה כל כך נכון…
נושא חשוב מאד, אשמח לקבל ממך עוד בעניין…
תודה על השיתוף הציבורי 🙂
ואיזו תמונה יפה שמת לך יעל! מהממת!
לכן, הדרך לשחרר את הסבל היא לגלות מה האמונה שיש לנו ואז לשחזר את החוויה שקשורה לאותה אמונה ולשחרר את הכאב שיש מאחוריה שלא יכולנו להכיל כילדים. אני ממליץ לעשות זאת בטיפול או בקבוצה בכלים של דמיון מודרך.