יום העצמאות עבר.
ולי בראש יש מחשבה אחת שחוזרת על עצמה באופן מופלא
וככל שהיא חוזרת על עצמה, אני מרגישה מרוממת וגדולה
וככל שהיא חוזרת על עצמה אני משוחררת וקלילה.
לפני שאספר לך על המחשבה ואולי אצליח להעביר אליך את ההרגשה המופלאה הזו-
אני רוצה שתראי לרגע, (כן כן, עכשיו), את עצמך, אישה שהיא גם אמא
ותחשבי מה אצלך גורם לך להיות עצמאית בחיים שלך?
לא, אני לא מדברת על היותך עצמאית בעבודתך, זה פוסט שפונה לכולן!
אני מדברת על המושג עצמאות
וממה הוא נובע.
המירוץ המטורף שלנו והקשיים היומיומיים מכתיבים לנו המון דברים!
נתת את דעתך על מה שאת באמת רוצה? על מה שבא לך? על מה שנכון לך?
עצמי עיניים וחישבי איך זה מרגיש שיש לך:
עצמאות בבחירות שלך – אפילו מה את עושה היום אחה"צ… האם בחרת בזה? באמת?
עצמאות בהעדפות שלך – מה את מעדיפה על פני מה?
עצמאות מול בן הזוג וביחסים – מהי דעתך והאם את מתחשבת בה?
עצמאות מהמילה עצמי!
עד כאן הכל טוב ויפה אבל ברור! ברור שכדי להיות עצמאית אני צריכה עצמאות
על המחשבות שלי, על התדר שלי, על התודעה שלי, צריכה לעצור את ה"אוטומט" היומיומי…
איך??
הנה המחשבה שחולפת לי בראש כבר כמה ימים והיא כאילו הפוך על הפוך-
בעיני עצמאות זה חוסר היצמדות. חוסר תלות.
כל מי שמכירה אותי ואת עבודתי יודעת כמה אני מפנה את המיקוד ל"יש" בחיי,
כמה אני מוקירה ומעריכה בכל ערוץ וכל פלח את מה שיש לי ומזה צומחת!
אבל אם ניצמד ל"יש" בכל הכוח – אנחנו עלולות גם לרצות לשלוט ב"יש", להיות תלויים בזה.
כשתלויים במשהו והוא לא קורה – יש ירידה באנרגיה שלנו שסוחפת אחריה עוד תדר שלילי…
מצד שני, התמקדות ב"יש" תוך חוסר תלות בו – מקבלת את מה שיש!
אנחנו חושבות שכדי לקבל דברים שאנחנו רוצות בחיים אנחנו צריכות לשלוט בזה!
להיות "על זה".
אז חלק מזה נכון אבל חלק מזה הרסני…
כשאנחנו נצמדות למשהו – "ככה אני רוצה"!
אנחנו מתווכחות עם המציאות שאולי מייעדת אותנו למשהו אחר, אולי טוב יותר.
כשאנחנו משחררות ונותנות לזרימה הטבעית לפעול – אנחנו מאפשרות להזדמנויות חדשות לצוף.
משם עולה עוד "יש" ומשם יש רגשות ותחושות וחיים. שם אנחנו מרגישות גם את עצמנו
וזו עצמאות!!
אני בעצמי הרבה פעמים מוצאת את עצמי רוצה שהילדים יתנהגו אחרת, אולי אפילו קצת כמו מבוגרים
מנומסים, קשובים… אני למעשה מתווכחת עם המציאות ולא משחררת.
מההיצמדות למחשבה והציפייה הזו – אני מבואסת מהקיים ומתווכחת עם מה שיש.
אני יכולה במקום זה, לרצות שיהיה לי נעים לצד ילדיי ואז לא להיצמד לאיך שזה יקרה
להתמסר, לשחרר, לפעול לפי מה שנראה לי נכון באותו רגע, ממקום מחובר ואמיתי
וזהו… לתת לחיים את הזרימה שלהם! ואז המיקוד שלי ייקח אותי למקומות שכן נעים לי איתם
בלי להתווכח ובלי להיצמד.
הידיעה שהחיים הם מסע של שיאים של אושר יחד עם שיעורים ולמידה
היא הקבלה והשחרור האמיתי. היא העצמאות בשיאה בעיניי.
אשמח לשמוע מכן איך אתן עוזרות לעצמכן להשתחרר, להתמסר לחיים ולזרימה בהם
אשמח גם לענות לשאלות
ביום רביעי 17/4 מסתיימת ההרשמה המוקדמת לקבוצה הפרונטלית החדשה של "עכשיו גם אני"
מוזמנות להשתחרר יחד. נותרו 2 מקומות בלבד!
תודה יעל על שאת מזכירה לי תמיד שיש גם אותי, שגם אני חשובה וקיימת !!!